[ ראו בדומה גם פסיקת כבוד השופט ח' מלצר בתיק בית דין גבוה לצדק 8886/15 רפובליקנים מחו"ל בישראל (ע"ר) נ' ממשלת ישראל[פורסם בנבו] (02/1/18) , בפסקה 59 לפסק הדין].
בתיק אזרחי 29979-08-14 (מחוזי תל אביב) רינסנס בית ספר בערעור מיסים נ' בנק מסד בערעור מיסים [פורסם בנבו] (2.8.17) (להלן: "פסק דין בעניין רינסנס"), הוסיף בית המשפט וקבע כי רשימת הדרכים להוכחת סבירות הסירוב אינה בגדר רשימה סגורה וכי גם :"העלמת עובדות מהותיות מהבנק ביחס לפעולות שבוצעו בחשבון, כך למשל הפקדה של סכומים חריגים, עשויות להוביל למסקנה שהלקוח לא פעל בדרך מקובלת ובתום לב בקיום התחייבויותיו כלפי הבנק. הלקוח עשוי להיתפס כמי שהפר את חובת האמון שלו כלפי הבנק, דבר העשוי להוות סיבה סבירה לסגירת החשבון."
החובות המוטלות על הבנקים בהתאם לחקיקה למניעת הלבנת הון וטרור;
- הלבנת הון היא פעולה או אוסף פעולות הנעשות ברכוש או בכספים שמקורם בפעילות עבריינית, במטרה להטמיעם בתוך המערכת הנושאת אופי חוקי ובכך לטשטש את מקורם הבלתי חוקי [הצעת חוק איסור הלבנת הון, תשנ"ט - 1999, ה"ח 420]. ובלשונו הציורית של כב' השופט חשין: "מטרתם של מלביני הון היא להפוך כסף שחור לכסף לבן, רכוש שהאדים להלבין כשלג, להעלות כספים מצינורות הביוב ולעדנם בניחוח של פרחי אביב." [ערעור אזרחי 9796/03 חביב שם טוב נ' מדינת ישראל, נט(5) 397 (2005)].
בשנים האחרונות, כחלק מהכלים במאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון הטרור, הוטלו על התאגידים הבנקאיים, חובות זיהוי, דיווח, בקרה וניהול כלפי לקוחותיהם. החובות האמורות, הוטלו על התאגידים הבנקאיים הואיל והניסיון בישראל, כמו גם בעולם כולו, הוכיח כי הלבנת כספים נעשית במקרים רבים באמצעות ניצול לרעה של המערכת הבנקאית, תוך הפקדת כספים במערכת, המרתם למטבע זר במידת הצורך והעברתם בין חשבונות בנקים ומדינות שונות. פעולות כאמור יכול שיעשו בצורה מתוחכמת : למשל על ידי ביצוע פעולות בנקאיות באמצעות מיופי כוח על מנת להסתיר את זהותם של בעלי הכספים למעשה, העברות כספים למדינות מקלט (OFF SHORE) בהן הפיקוח על המטבע רופף וחוקי הסודיות הבנקאים חמורים, העברת כספים באמצעות חשבונות מעבר וחשבונות קורספונדנט על מנת לטשטש את מקורם, ביצוע הלוואות בדויות וכיוצא בכך. [ראו רות פלאטו-שנער "הסודיות הבנקאית וחובת האמון" מאזני משפט ג- תשס"ה 254, 254-255 (להלן:"שנער")].