בת"א 29979-08-14 (מחוזי תל אביב) רינסנס בית ספר בע"מ נ' בנק מסד בע"מ (2.8.17) (להלן: "פסק דין בעניין רינסנס"), הוסיף בית המשפט וקבע כי רשימת הדרכים להוכחת סבירות הסירוב אינה בגדר רשימה סגורה וכי גם :"העלמת עובדות מהותיות מהבנק ביחס לפעולות שבוצעו בחשבון, כך למשל הפקדה של סכומים חריגים, עשויות להוביל למסקנה שהלקוח לא פעל בדרך מקובלת ובתום לב בקיום התחייבויותיו כלפי הבנק. הלקוח עשוי להיתפס כמי שהפר את חובת האמון שלו כלפי הבנק, דבר העשוי להוות סיבה סבירה לסגירת החשבון."
החובות המוטלות על הבנקים בהתאם לחקיקה למניעת הלבנת הון וטרור;
16. הלבנת הון היא פעולה או אוסף פעולות הנעשות ברכוש או בכספים שמקורם בפעילות עבריינית, במטרה להטמיעם בתוך המערכת הנושאת אופי חוקי ובכך לטשטש את מקורם הבלתי חוקי [הצעת חוק איסור הלבנת הון, תשנ"ט - 1999, ה"ח 420]. ובלשונו הציורית של כב' השופט חשין: "מטרתם של מלביני הון היא להפוך כסף שחור לכסף לבן, רכוש שהאדים להלבין כשלג, להעלות כספים מצינורות הביוב ולעדנם בניחוח של פרחי אביב." [ע"א 9796/03 חביב שם טוב נ' מדינת ישראל, נט(5) 397 (2005)].
בשנים האחרונות, כחלק מהכלים במאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון הטרור, הוטלו על התאגידים הבנקאיים, חובות זיהוי, דיווח, בקרה וניהול כלפי לקוחותיהם. החובות האמורות, הוטלו על התאגידים הבנקאיים הואיל והניסיון בישראל, כמו גם בעולם כולו, הוכיח כי הלבנת כספים נעשית במקרים רבים באמצעות ניצול לרעה של המערכת הבנקאית, תוך הפקדת כספים במערכת, המרתם למטבע זר במידת הצורך והעברתם בין חשבונות בנקים ומדינות שונות. פעולות כאמור יכול שיעשו בצורה מתוחכמת : למשל על ידי ביצוע פעולות בנקאיות באמצעות מיופי כוח על מנת להסתיר את זהותם של בעלי הכספים למעשה, העברות כספים למדינות מקלט (OFF SHORE) בהן הפיקוח על המטבע רופף וחוקי הסודיות הבנקאים חמורים, העברת כספים באמצעות חשבונות מעבר וחשבונות קורספונדנט על מנת לטשטש את מקורם, ביצוע הלוואות בדויות וכיוצא בכך. [ראו רות פלאטו-שנער "הסודיות הבנקאית וחובת האמון" מאזני משפט ג- תשס"ה 254, 254-255 (להלן:"שנער")].
בהינתן כאמור שחלק גדול מהפעילות לשם הלבנת הון מתבצעת באמצעות המערכת הבנקאית, על מנת למנוע מהמוסדות הפיננסיים לשמש כלי שרת בידי מלביני הון ועל מנת לרתום את היעילות, המיחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות העולמיות, למלחמה בהלבנת הון וטרור, הטילו מדינות שונות ובכלל זה ישראל, שורת חובות על המערכת הבנקאית [שם.]. כך, במסגרת ההוראות הנוגעות לאיסורים בדבר הלבנת הון בהתאם לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") וכן צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001 (להלן: "הצו") - הוטלו על התאגיד הבנקאי, במקביל לפעילותו העסקית, תפקידים בעלי גוון מנהלי ובכלל כך, חובות של קבלת מידע אשר יעודן איתור פעולות הקשורות להלבנת הון או מימון טרור ונקיטה בפעולות- לרבות דיווח על מנת למנוע פעילות אסורה [ראו- פסק הדין בעניין עמותת איעמאר; פסק דין בעניין רינסנס ; ע"א 3497/15 אימפריה יאסין להשקעות ומימון בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.11.15)(להלן: "פסק הדין בעניין אימפריה יאסין")].
ויודגש, מקום בו הבנק אינו ממלא אחר החובות המוטלות עליו מכוח הדין יכולה להיקבע אחריות פלילית כלפי הבנק או עובדיו [סעיף 7(ג) לחוק וסעיף 12 לצו] וכן, יכול שתוטל על הבנק סנקציה אזרחית- עיצום כספי בהתאם לסעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון . ויודגש, העיצומים הכספיים בישראל אינם חזות הכל, באשר תאגידים בנקאיים הפועלים גם בחו"ל צפויים לעיצומים כספיים גם שם (בהקשר זה, אציין במאמר מוסגר תשלום בסך כמיליארד ₪ בו נשא בנק לאומי בארצות הברית והפרשת סכומים דומים על ידי בנק הפועלים בשל חקירות בהקשר זה).
עוד יצויין כי, כמובהר בסעיף 1 לכללים שקבע המפקח על הבנקים, בהוראת נוהל 411 של המפקח על הבנקים: ניהול בנקאי תקין (מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות) (להלן:- "נוהל 411"), מטרה נוספת העומדת בבסיס החובות והכללים כפי שנקבעו והוטלו על התאגידים הבנקאיים, הינה רצון לשמור על שמו הטוב והאמון שרוכש הציבור לתאגיד הבנקאי והמערכת הבנקאית. כך, בסעיף 1(ב) לנוהל 411 נקבע:
"מעורבותו של תאגיד בנקאי בהלבנת הון ובמימון טרור עלולה לפגוע בשמו הטוב ובאמון הציבור בו ובמערכת הבנקאית כולה. ללא בדיקה מעמיקה של זהות הלקוח, עלול התאגיד הבנקאי להיחשף לסיכוני מוניטין לסיכונים תפעוליים, לסיכונים משפטיים ולסיכונים אחרים. כללים נאותים לעניין הכרת הלקוח מסייעים בהגנה על המוניטין של התאגיד הבנקאי ועל האמינות של המערכת הבנקאית, בכך שהם מקטינים את הסיכוי שהתאגיד הבנקאי ייהפך לכלי או לקורבן של פשע וכתוצאה מכך יפגע".