71. זאת אף זאת, הוסרו החשדות באשר ללקוחות הקצה של החברות הלקוחות -
בהקשר זה ובאשר ללקוחות הקצה של לקוחות התובעות, הרי שסופקה רשימת מדינות לקוחות הקצה של כלל הלקוחות וכן, סופקו מסמכי מדיניות של כלל החברות לקוחות התובעות המלמדים על כך שאלו מפעילות מדיניות "הכר את הלקוח" אשר נועדה להסיר חשדות אלו, כמו גם חוסמות את האפשרות לפעילות של מי שהינו אזרח של מדינת אויב.
עוד העיד מר יואב שיניצקי מפורשות [בדיון מיום 12/6/18 בעמוד 240 שורות 31-33, בעמוד 238 שורות 4-6 ובעמוד 241 שורה 9] כי הגם שניתן לשווק גם לסוריה, לבנון, ירדן ועירק, הרי שבפועל זה לא קורה ואין שיווק אקטיבי ללקוחות המצויים במדינות בסיכון או מדינות אויב. עוד העיד כי אין לתובעות כל קשר ללקוחות קצה שלא הופנו על ידה, קרי ללקוחות קצה במדינות שהתובעות אינן משווקות להן באופן אקטיבי [עמוד 248 שורות 3-10]. בהקשר לכך, העיד גם מר מיכל כי התובעות מונעות פעילות של לקוחות קצה אשר אינם נמצאים ברשימת המדינות המותרת וזאת, על ידי זיהוי כתובת IP של הלקוחות [ראו עדותו מיום 24/5/18 בעמוד 49 שורות 4-5].
בכל הנוגע לכך שמר מיכל התייחס אל לקוחות הקצה של לקוחות התובעות כאל "לקוחות קמעונאים", הרי שאמנם במסגרת עדותו הבהיר מר מיכל כי לא מדובר בלקוחות מוסדיים [ראו עדותו בעמוד 48 שורה 10 ושורות 11-17]. באשר לעדותו זו התייחס הבנק בסיכומיו תוך טענה ולפיה בהתייחסותו ללקוחות הקצה כאל "קמעונאים", ניסה מר מיכל להטעות את הבנק. אלא, שהבנק בטיעונו זה מתעלם מההסבר, המניח את הדעת, אשר ניתן על ידי מר טולדנו בעדותו לעניין זה. כך, במסגרת עדותו הסביר טולדנו כי המקור לכך שמר מיכל התייחס ללקוחות הקצה כאל לקוחות קמעונאים נובע מתרגום לא טוב של המינוח retail forex client - כך, לעניין זה הסביר כי החברות המפעילות את הפלטפורמות של המסחר נקראות : retail forex broker ומשכך, נקראים לקוחותיהן: retail forex client ואולם, אין מדובר בלקוחות קמעונאים בהתאם לפירוש הרווח למילה "קמעונאות" כ"מוסדי"[ראו עדותו בעמודים 141-143].
72. החקירות אשר התנהלו כנגד טולדנו -
בעניין החקירות הפליליות- הועבר מכתב מעו"ד ורו"ח אברהם שהבזי מיום 29/6/17 מטעם מר חיים טולדנו: המסביר כי הינו מנוע ממתן התייחסות לתכני החקירה כל עוד טרם הסתיימה יחד עם זאת ציין: "למיטב ידיעתנו אין קשר בין החשדות והפעילות נשוא החקירה ובין חשבונות המתנהלים אצלכם על שמו של מרשנו או על שם חברה בבעלותו/בשליטתו. כן נוכל לציין, שמרשנו הגיש את דוחותיו השנתיים לשנת המס 2015, השלים את הדיווחים החסרים ושילם את המס הנגזר ממנו ובכך הסיר את המחדלים נשוא הבקשה". ביום 5/9/17 הוסף, לבקשת הבנק, על נוסח מכתב זה אחרי המילים :"חברה בבעלותו או בשליטתו :"וגם לא לכספים שהועברו לחשבונו מחברות PX EXCHANGE, UFX , MPF ו - PARGONEX".
הנני סבורה כי יש באישור זה בכדי להניח את הדעת גם לעניין זה.
73. לסיכום, הנני סבורה כי מתוך הפירוט לעיל עולה ברורות שבמסגרת ההליך המשפטי, משניתנה לתובעים ההזדמנות להעביר המסמכים אשר התבקשו על ידי הבנק, הם העבירו מסמכים אשר די בהם בכדי להסיר את החשדות הקונקרטיים והרלוונטיים אשר עלו מניהול חשבונותיהם עובר למשלוח הודעת הסגירה לחשבונות.
ויודגש, יכול שיש ממש בטענות הבנק ולפיהן גם לאחר ההליך המשפטי, נותר חוסר בהירות באשר לנושאים שונים הקשורים בפעילותן של התובעות. אולם, כפי שיפורט להלן, הנושאים אשר נותרו בלתי בהירים, ככל שהינם קיימים, רובם ככולם נסבים על טענות אשר הועלו לראשונה במסגרת ההליך המשפטי ומשכך, ברי כי לא הייתה לתובעים ההזדמנות המלאה להתמודד איתם. יתרה מכך- ובכך עיקר החשיבות- באשר לכלל הנושאים אשר נותרו בלתי בהירים עד תום, יכול שהבנק הציג ופירט חוסר בהירות מסוים ואולם, לא פורט על ידי הבנק חשש קונקרטי הנובע מחוסר הבהירות. בהקשר זה, הרי שכפי שפורט בהרחבה במסגרת הפרקים הנורמטיביים, תהיות או חוסר בהירות יכול שיהא בהן בכדי להרים דגלים אדומים ואולם, בכך לא סגי, באשר שומה על הבנק להראות איזה חשדות קונקרטיים רלוונטיים ניתן לבסס על דגלים אדומים אלו. וביתר דיוק- דגלים אדומים בפעילות יש בהם בכדי לחייב נקיטה בפעולות מונעות סיכון ובכללן - פעולות ניטור של הלקוח ובקרה מוגברת עליו וחובות דיווח על הלקוח לרשויות המוסמכות ואולם, לא די בהם על מנת לבסס עילה לסגירת החשבון וזאת, כל זמן שהבנק אינו מראה קשר בין דגל אדום כאמור לבין חשד לפעילות הלבנת הון או טרור. כך ולדוגמא -דגלים האדומים המתנופפים כפועל יוצא מהתאגדות במדינות אוף שור, יכולים לבסס חשד לפעילות של הלבנת הון, דגלים אדומים המתקשרים ללקוחות במדינות אויב, יכולים לבסס חשד לפעילות של טרור, עוד יכולים להתנוסס דגלים אדומים הקשורים לפעילות שאינה חוקית - כגון סחר בסמים או באופציות בינריות (ככל שנאסר). אלא, שבמקרה לפני, בסיומו של ההליך, מצביע הבנק על תהיות אשר לא הובהרו עד תום ואולם, אין הוא מצביע על חשדות קונקרטיים אשר יש בתהיות או בדגלים אדומים אלו, בכדי להקים.
כך, לטענת הבנק נותר חוסר בהירות באשר לשאלה מדוע פוצלה פעילות שתי התובעות לשתי חברות שונות- טויגה מדיה וטויגה און ליין. אלא שראשית, שאלה זו הועלתה לראשונה במסגרת ההליך המשפטי ואציין במאמר מוסגר כי במסגרתו ניתנה על ידי מר טולדנו תשובה העולה עם שורת ההיגיון ובהתאם לה טויגה און ליין הוקמה בתחילה כדי לספק שירותים של אופטמיזציה אוטומטית לקמפיינים הנוגעים לטרפיק באינטרנט ומשלא הצליחה להגיע ליעדים אשר הוצבו לה, הוחלט להקים במסגרתה פעילות של מרכז תמיכה בחיפה בו יועסקו בני מיעוטים ויתקבל מענק מהמדען הראשי [ראו עדותו בעמודים 124-135]. זאת ועוד, גם ככל שנותר חוסר בהירות, לא הבהיר הבנק איזה חשד קונקרטי הנוגע להלבנת הון יכול לנבוע מפיצול זה.
כך, גם פני הדברים באשר לשאלות מדוע נחתמו שני סוגי הסכמים עם הלקוחות ובאשר לבסיס קבלת התמורה מהלקוחות- כולן שאלות אשר הועלו בפני התובעים לראשונה במסגרת ההליך המשפטי ומשכך, ברי כי לא ניתנה להם האפשרות המקיפה להבהירן וליתן להן מענה מקיף. זאת ועוד, גם בהקשר זה, לא הובהר מה החשד הקונקרטי הנוגע להלבנת הון העלול לנבוע מפעילות כאמור.
עוד הצביע הבנק על כך שלא הוצגו בפניו ההסכם במסגרתו מכרה פרגון אי אקס את התוכנה ללקוחות התובעות - אלא, שמסמך זה כלל לא נדרש קודם להליך המשפטי.
נוסף על כך הבנק הצביע על כך שלא הוצג רישיון בתוקף של חברת UFX TRADE כן, כי לא הובהר מדוע הוחלפה פעילות UFX TRADE בפעילות UFX GLOBAL- גם טענות אלו (למעט לעניין הרישיון בתוקף לחברת UFX TRADE) הועלו על ידי הבנק לראשונה במסגרת ההליך המשפטי ויתרה מכך, אינני סבורה כי העברת פעילות מחברה אשר אין לה רישיון בתוקף, לחברה המתאגדת במקום אחר ואשר יש לה רישיון בתוקף, המבוצעת על ידי מי שהוא בעל המניות היחיד בשתי החברות, טעונה הסבר, באשר דומה כי ברי שמדובר בהחלפה אשר סיבתה מדברת בעד עצמה והיא העולה בקנה אחד עם שורת ההיגיון.
74. לאור האמור, הנני קובעת כי במסגרת ההליך המשפטי סופקו על ידי התובעים מסמכים על מנת להסיר, במידה הנדרשת והמצופה מתאגיד בנקאי, חשדות אשר עלו בליבו, במסגרת החובות המוטלים עליו בהתאם לדין. כיוון שכך, הרי שאינני סבורה כי גם לאחר קיומו של ההליך המשפטי, קיימת לבנק עילה סבירה לסרב לספק לתובעים שירות בנקאי כדין.
שתי הערות בשולי הדברים:
75. בשולי הכרעתי הנני מוצאת להתייחס לשני נושאים אשר להם ייחדו הצדדים יריעה נרחבת ואשר מקומם נגרע במסגרת הדיון הנרחב דלעיל, לא משום שנעלמו מעיני אלא משום שבשים לב לדיון כפי שפורט לעיל, ממילא דומה כי אין צורך או מקום להידרש אליהם.
דברי אלו מכוונים ראשית למחלוקת בין הצדדים באשר למועד הרלוונטי לבחינת החלטת הבנק והאם הוא נובמבר 2016 או מרץ 2017 ושנית לטענות הבנק באשר למשבר ביחסי האמון בינו לבין התובעים.
הנני סבורה והבסיס לסברתי יפורט להלן, כי זה גם זה, הוכרע על בסיס קביעותי דלעיל.
במה הדברים אמורים?
טוען הבנק כאמור ראשית, כי המועד הרלוונטי לשם בחינת סבירות החלטתו בדבר סגירת החשבונות, הינו בסמוך למועד משלוח הודעת הסגירה במרץ 2017 ויתרה מכך, הינו טוען כי התובעים מנועים מלטעון שמועד זה אינו רלוונטי בהינתן הסכמה דיונית של הצדדים כפי שמצאה ביטויה במהלך הדיון. דא עקא, פירטתי לעיל ובהרחבה כי שוכנעתי שההחלטה התקבלה על ידי הבנק בנובמבר 2016 וכי כלל הפעולות, דרישות הבנק והטענות אשר העלה, ממועד זה ואילך נעשו מן ה"פה אל החוץ", על מנת להצדיק את ההחלטה ולא על מנת לבחון לגופן של דברים טענותיהם הנגדיות של התובעים, כמו גם חומר אשר הומצא על ידם. יתרה מכך, קבעתי כי הבנק לא ניהל הליך כדין ובכלל זה לא איפשר לתובעים להתמודד עם חשדות אשר עלו בלב עובדיו במרץ 2017 אלא מסר הודעת סגירה בלא לשקף חשדותיו אלו ללקוחותיו- התובעים. בשים לב לאמור, דומה בעיני כי הויכוח מה המועד הנכון לבחינת סבירות ההחלטה אינו אלא סמנטי, הואיל וגם לו אבחן סבירות ההחלטה במרץ 2017, בהינתן הקביעות ולפיהן ההליך אשר ניהל הבנק כבסיס להחלטה האמורה, אינו כדין, ממילא דין ההחלטה בטלות, כפי שקבעתי.
דומים הם פני הדברים גם באשר לטענה הנוגעת למשבר אמון. כך, לטענתו של הבנק, לאור פעולותיהם של התובעים בחשבונותיהם, סירובם המתמיד למסור לבנק את המידע להפגת חששותיו ומידע נוסף אשר נודע לו במסגרת ההליך המשפטי, אשר אינו עולה בקנה אחד עם מצגים קודמים, נוצר משבר אמון ביחסיו עם התובעים. דא עקא, כפי שקבעתי- הבנק היה זה אשר לא שיקף לתובעים חששותיו בזמן אמת, פנה וביקש מסמכים אשר הומצאו, דרש מסמכים אשר קודם לכן לא נדרשו ואילו התובעים היו אלו אשר שיתפו עם הבנק פעולה באופן מלא או למצער מספק. זאת ועוד, פרטתי בהרחבה כי גם חוסר הבהירות אשר נותרה באשר לנושאים מסוימים, נובעת בחלקה מתהיות אשר הועלו לראשונה במסגרת ההליך המשפטי וממילא אין בה בכדי לבסס חשדות קונקרטיים רלוונטיים. לאור האמור, הרי שדין טענות הבנק המושתתות על חוסר אמון להידחות - בבחינת "נפל הסוס ונפל רוכבו" - בהינתן שאלו מבוססות על טענותיו אשר נדחו .
סוף דבר;
76. התביעה מתקבלת ובהתאמה הנני מורה על ביטול הודעת הסגירה אשר נשלחה על ידי הבנק לתובעים. עוד הנני קובעת כי על הבנק חלה חובה לספק לתובעים שירות בנקאי בהתאם לדין.
יודגש, הנני סבורה כי בפסק דיני יש בכדי להבהיר את חששות הבנק בשלב זה ואולם, הנני מוצאת להבהיר כי אין בפסק דיני בכדי להוביל לקביעה ולפיה הבנק מנוע מלסגור את החשבונות בעתיד ככל שבהתאם לחובות המוטלות עליו בדין, יזהה סיכון הכרוך בפעילות של התובעים או מי מהם ויפעל כדין במסגרת פעולות להקטנת הסיכון ובכלל זה- כאמצעי אחרון - גם יודיע על סגירת חשבון.
77. הבנק יישא בתשלום בהוצאות כל אחד מהתובעים בסך של 1,500 ₪ (ובסך הכל הוצאות בסך של 6,000 ₪) ובשכ"ט עו"ד לכל אחד מן התובעים בסך של 15,000 ש"ח (ובסך הכל בשכ"ט בסך של 60,000 ₪).
78. המזכירות תדוור את פסק הדין.
ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"ט, 06 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.
לימור ביבי