67. השלב השלישי - ההתנהלות במהלך ההליך המשפטי;
במסגרת ההליך המשפטי וכפי שיפורט להלן, המשיך להלכה ולמעשה, בין התובעים לבין הבנק, הליך "הכר את הלקוח" לבירור חשדותיו של הבנק. בכלל זה הועברו על ידי התובעים לבנק, מסמכים רבים וכן, במסגרת חקירתם הנגדית, עת עומתו העדים מטעם התובעים עם טענות כאלו ואחרות של הבנק, היה בפיהם, בחלק מהמקרים, הסבר לתהיות הבנק. באשר לתוספת מסמכים ומידע כפי שהיו במסגרת ההליך המשפטי, הנני מוצאת להדגיש כבר עתה - אין בהבאתם ובפירוטם בכדי לקבוע עמדה ובוודאי שלא מסמרות, בשאלה האם יש בהמצאת מסמכים על ידי הלקוח במסגרת ההליך המשפטי בכדי לרפא מחדלו לעשות כן במסגרת הליך כדין אשר התקיים על ידי הבנק. יחד עם זאת, בהינתן קביעתי ולפיה ההליך אשר התקיים על ידי הבנק לא היה תקין, הנני נדרשת לבחינת המסמכים אשר הועברו מאוחר להודעת הסגירה מפאת שניים עיקריים - האחד על מנת לבחון מה היו תוצאותיו של ההליך לו התקיים כדין באשר לחשדות הבנק וזאת כפן נוסף לעניין סבירות החלטתו והשני- על מנת להכריע בשאלת המשך פעילותם של החשבונות מכאן ואילך. בהקשר זה, אקדים הכרעה להנמקה - לאחר בחינת החומר והמידע אשר הומצא על ידי הלקוחות הנני קובעת כי יש בו בכדי להניח את הדעת ולהסיר את החשדות כפי שעלו בליבו של הבנק.
מבלי לגרוע מן האמור, הנני מוצאת להדגיש במאמר מוסגר כי האמור הינו גם בשים לב לתפקידו של הבנק, שאינו רשות חוקרת, אין בפעולותיו או בחובות המוטלות עליו בכדי להחליף את הרשויות האמונות על אכיפת החקיקה הרלוונטית והוא אינו נדרש לחקירה ודרישה בהיקפים כפי שנדרש ומתבקש מרשויות אלו. בהתאמה לכך, הנני מוצאת להדגיש כי אין בקביעתי בכדי לייתר החובה בדיווח כדין לרשויות המוסמכות וזאת, על מנת שאלו תבצענה בדיקות מקיפות יותר, ככל שתמצאנה לנכון. משהאמור הובהר אפנה לבחון את החשדות כפי שהיו אל מול המסמכים והמידע כפי שהומצאו במסגרת ההליך השיפוטי.
68. כך, הנני סבורה כי הוסרו החשדות בדבר קשר שאינו בהיר או מוסבר בין התובעות לבין החברות הלקוחות שלהן - ובכלל זה, גם הובהרה חלוקת הפעילות בין התובעות לבין לקוחותיהן וכן, הוסר החשד בדבר קשר בין החברות הלקוחות בינן לבין עצמן וזאת, משהוצגו במסגרת ההליך המשפטי, ראיות ומידע כדלקמן:
ראשית, הועבר מכתב מיום 17/7/17 החתום על ידי מנכ"ל חברת פרגון אי אקס אליו צורפה רשימת בעלי המניות העדכנית בפרגון אי אקס, עץ החברות הקשורות לפרגון אי אקס, הסבר בנוגע להסכם רכישת MPF וביטולו, לרבות מסמכים התומכים בכך, דוחות כספיים מבוקרים של פרגון אי אקס לשנים 2015 ו - 2016, אישור ולפיו אין לחברה קשר עם החברות UFX, ריאלנטקו ו -MPF, מלבד היותם לקוחות החברות הבנות שלה, אישור ולפיו החברה אינה מספקת שירותים ללקוחות הקשורים למדינות אויב במישרין ובעקיפין ובכלל זה לאירן, לבנון וסוריה, וטופס 901.5 לעניין תשלום המיסים אשר צורף כנספח לפנייה.
עוד הוצגו אישורים המעידים על בעלי המניות בחברות הלקוחות והתחוור כי סברת הבנק המבוססת כביכול על אחד המכתבים אשר הועברו לבנק ולפיה פרגון אי אקס הינה בעלים של החברות הלקוחות של התובעות, מבוססת על שגיאה בקריאת האישור במכתב זה [ראו - עדות לוטם מיום 15/5/18 בעמוד 20 שורות 1-12].
נוסף על כך אציין כי לא מצאתי ממש בטענת הבנק ולפיה קיים קשר בין החברות ריאלנטקו ו - MPF אשר ראייה לו מצויה בקרבת משרדיהם וזאת, בהינתן שמתוך עדותו של מר יואב שיניצקי מטעם התובעים - אשר לא נשללה - נמצאתי למדה כי מדובר באיזור העסקים המרכזי של לימסול ויתרה מכך, מדובר במתחמים (קומפלקסים) שונים [ראו עדותו מיום 12/6/18 בעמוד 226 שורות 29-31].
זאת ועוד, במסגרת עדותו של מר מיכל אלון [ראו בעיקר עמודים 33-34 לפרוטוקול הדיון מיום 24/5/18], הובהרה פעילות התובעות עבור לקוחותיהן וחלוקת העבודה בינן לבין לקוחותיהן ובהתאם לה - באופן גס - הפרסום ואיתור הלידים מתבצע על ידי החברות הלקוחות, לידים אלו מועברים לתובעות אשר יוזמות פנייה ללקוחות פוטנציאליים והופכים אותן ללקוחות ממשים, התובעות אף מסבירות ללקוח את דרך הפעולה של זירת המסחר וכן תומכות בו ככל שהינו נדרש להסברים. לאחר שהלקוח חותם על ההסכם ומבקש להפקיד כסף באמצעות כרטיס אשראי, מבצעות החברות הלקוחות את כל פעולות הציות [ראו עדותו מיום 24/5/18 בעמודים 35-36], ובכלל זה פעולות "הכר את הלקוח" [ראו עדותו מיום 24/5/18 בעמוד 36 שורות 4-11]. אציין כי באשר לפעילות "הכר את הלקוח" סייג העד ואישר כי פעילות זו מבוצעת על ידי התובעות בעבור חברת UFX ולא מבוצעת על ידה[ראו עדותו בעמוד 34 שורות 2-5] יחד עם זאת, הבהיר כי אישור הלקוח מתבצע על ידי קצין הציות של UFX [שם.]. עוד הובהר כי חברות אלו, קרי החברות הלקוחות מעסיקות עובדים רבים, באופן שולל טענה אפשרית בדבר מלאכותיות פעילותן [ראו עדותו בעמוד 47]. אציין כי אמנם לא היה בעדותו של מר מיכל בכדי להבהיר את ההיגיון הכללי העומד בבסיס שיטת התגמול לתובעות ובכלל זה, לא היה בידו להבהיר מה ההבדל בין לקוחות קצה בגינם משולמת עמלה בשיעור 80% מנפח העסקאות שלהם, לבין כאלו שמשולם בגינם 20% [ראו עדותו בעמודים 70 ו - 72 לפרוטוקול הדיון מיום 24/5/18] ואולם, אינני סבורה כי עניין זה כשלעצמו יש בו בכדי לאיין את ההיגיון המסחרי העומד בבסיס ההסכמים בין התובעות לבין לקוחותיהם. בנוסף אציין כי אמנם, אין התאמה בין מסמך תחשיב אשר צורף לאחת החשבוניות ובהתאם לו הסכום בחשבונית מורכב ממכפלת מספר שיחות בסך 1.55$ לבין בסיס התמורה כפי שהינו קבוע בהסכם בין התובעות לבין הלקוחות. אולם, בהינתן שמדובר במסמך אחד ויחיד ולאור עדות מר מיכל ולפיה מדובר בתחשיב פנימי אשר לא שימש בסיס לדרישת הסכום מהלקוחות, לא מצאתי כי יש באמור בכדי להוות בסיס לחשש מוחשי רלוונטי.
זאת ועוד, הבנק הפנה לקשר אפשרי בין חברת טויגה מדיה לבין חברת UFX המוצא ביטויו תחילה בכך ששמה של טויגה מדיה היה בתחילה UFX MARKETS- אלא, שלעניין זה מתעלם הבנק מכך שמידע זה היה בידו וזאת, הואיל וכעולה ממסמכי פתיחת החשבון אשר הוגשו בהליך, עת נפתח חשבון חברה זו שמה היה עדיין UFX [ראו מסמכי פתיחת חשבונה של חברה זו אשר צורפו כנספח 3 לתצהיר מר מיכל]. יתרה מכך, אמנם במסגרת חקירתו אישר מר טולדנו כי חברת UFX נפתחה בתחילה על ידי מייסדי פרגון אי אקס, על מנת שניתן יהיה להציג באמצעותה כלקוחה את הפלטפורמה אשר פותחה על ידם [ראו עדותו מיום 24/5/18 בעמוד 117], עוד אישר מר טולדנו כי העניקו את הפלטפורמה למר דניס דה יאנג בחינם [שם. בעמוד 119] ואולם, לא מצאתי כי יש בכך בכדי לבסס חשד רלוונטי כלשהו הנוגע להלבנת הון או טרור.
בהקשר זה ובמאמר מוסגר אציין כי השתמע מתוך העדויות שחלוקת העבודה כאמור ובכלל זה, בין היתר המבנה ולפיו קיימת חברה המפעילה את זירת המסחר (היא הלקוחה של התובעות) ובנפרד קיימות שתי חברות המספקות לה האחת שירותי שיווק והשנייה שירותי תמיכה ללקוחות - הינה פועל יוצא של הפרדה הנדרשת לשם קבלת רישיון הפעלת זירת הסוחר [ראו לדוגמא עדותו של מר מיכל מיום 24/5/18 בעמוד 60 שורות 15-18]. האמור יש בו אף בכדי לפתור את התהייה בדבר הצורך בשני חוזים שונים - האחד- הסכם שירות ("support service and marketing") והשני הסכם תיווך ("inter media service") וכן, באשר לכך שמדובר בחוזים אשר התנאים הכלליים בהם, בהבדל מהתנאים המסחריים, הינם זהים.
69. נוסף על כך הנני סבורה כי הוסרו החשדות בדבר פעילות שאינה חוקית ובפרט באופציות בינריות של לקוחות התובעות ובדבר העדר רישיונות של החברות הלקוחות -
לעניין זה הוצגו ראיות התומכות בקיומם של רישיונות בתוקף של הלקוחות הנוכחיים של התובעות - UFX GLOBAL, ריאלנטקו ו - MPF. בהקשר הרי שאמנם באשר לחברות MPF וריאלנטקו הוצגו תדפיסים מאתר CyCEC- שהוא אתר הרשות לניירות ערך בקפריסין, בדבר קיומם של רישיונות ואולם, בהינתן שמדובר בתדפיס מאתר של רשות רשמית (אשר ניתן אף לבדוק את האותנטיות שלו על ידי כניסה ובדיקה באתר), הנני מוצאת כי הינו מהווה ראייה מספקת לקיומם של הרישיונות. אציין עוד כי כהשלמה לרישיונות אשר הוצגו, העיד מר יואב שיניצקי מטעם התובעות באשר לרישיון אשר יש לכל אחת מהחברות והסביר כי לריאלנטקו ול MPF יש רישיון של CySEC ואילו ל - UFX יש רישיון מוונואטו שהוא רישיון בינלאומי רחב יותר ושעליו מגבלות מחמירות פחות [ראו עדותו מיום 12/6/18 בעמוד 228] .
עוד צורף מכתב משרד הרצוג פוקס נאמן מיום 17/7/17 ולפיו חברת פרגון אי אקס אינה מתעסקת באופציות בינאריות. אציין כי במסגרת חקירתו נשאל מר מיכל מדוע המכתב אינו חתום על ידי עורך דין ספציפי אלא על ידי משרד עורכי הדין (בדומה למכתבים מאותו משרד עורכי דין אשר תוכנם הובא לעיל) ותשובתו היתה כי הבנק לא פנה וביקש ציון שמו של עורך דין ספציפי וכי לו היה מבקש, היו מתווספים שם וחתימה [ראו עדותו מיום 24/5/18 בעמוד 95 שורות 27-31].
כמו כן, הוצגו (במסגרת נספח 24 לתצהיר מר מיכל) אישורי עורכי הדין של החברות הלקוחות ובהתאם להם הלקוחות אינן מתעסקות באופציות בינאריות. זאת ועוד בהקשר זה אף העיד מר שיניצקי מטעם התובעות בתצהירו בסעיף 17 כי לקוחות התובעות אינם מתעסקים באופציות בינאריות ומשנשאל מה מקור ידיעתו השיב כי הוא אחראי על כל החומרים השיווקיים אשר יצאו בעבור חברות אלו ובאף אחד מהם מעולם לא הוצעה אופציה בינארית [ראו עדותו מהדיון מיום 12/6/18 בעמוד 248].
יתרה מכך, התחוור כי חשדו של הבנק בדבר פעילות באופציות בינאריות, מסתמך על ראיות אשר לאו ראיות הן- כך הבנק הסתמך על ת/3 אשר עיון בו מעלה כי מדובר בדף ובו מידע על אופציות בינאריות ואולם, שמה של UFX מוזכר בדף זה במסגרת צדדית ובה מפורטות חברות מובילות בתחום הפורקס. כן הסתמך הבנק על מה שאנשים עלומים - אשר שמותיהם לא צויינו, אמרו למר לוטם [ראו עדותו של לוטם בעמודים 45-47].
עוד אישר נציג הבנק מר לוטם כי מר דניס דה יאנג העיד בהליך מקביל כי אינו פוליטיקאי הולנדי ועל אף שנציג הבנק סירב להסיר חשד ולפיו מר דניס דה יאנג הינו פוליטיקאי, אישר כי לא פנה אל התובעים לשם בירור חשד זה [ראו עדותו מיום 15/5/18 בעמוד 22] והבנק זנח טענה זו בסיכומיו.
70. זאת ועוד, הוסרו החשדות הקשורים במיסוי כדין של פרגון אי אקס, דיבידנד טולדנו והחברות הלקוחות של התובעות הנובעים, בין היתר מכך שהחברות התאגדו במדינות OFF SHORE -
קודם לפירוט המסמכים אשר הועברו באשר להבהרת והסרת חשדות אלו, הנני מוצאת להקדים ולקבוע ככלל, בכל הנוגע לאישורי רואה החשבון ועורכי דין אשר הומצאו על ידי התובעים, שדרישת הבנק לקבל אישורים במסגרתם מצהירים עורכי הדין או רואי החשבון על המידע מידיעתם האישית, אינה סבירה באשר אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הפיקוח על הבנקים, כמו גם כללי האתיקה של רואי החשבון ועורכי הדין. כך, במסגרת הוראות הפיקוח על הבנקים מיום 4/1/18 [אשר הוגשה כת/6] - נקבע מפורשות שבאשר לאישורי רואה חשבון, אשר נדרשים על ידי הבנקים כחלק מאסמכתאות רלוונטיות לפעילות כדין של הלקוח, יונפקו אישורים בהתאם לסוגי האישורים אשר רשאים רואה חשבון ליתן. באשר לאישורים כאמור הובהר מפורשות כי :"מתכונת של "אישור" נועדה להעיד כי נתון מסוים מתאים לאמור במסמכים מסוימים ו/או רשומות כלשהן. במתכונת זו רואה החשבון אינו מאשר את נאותות ו/או נכונות הנתונים עצמם, אלא רק את התאמתם, ולכן באישור יצויינו גם המסמכים ו/או הרשומות עליהם התבסס מבמתן אישורו".
אציין כי מגבלה הדומה למגבלה המוטלת על רואה החשבון בהתאם לכללי האתיקה החלים עליהם, קיימת גם באשר לעורכי דין ומשכך, הנני סבורה כי ההנחיה כפי שניתנה על ידי המפקח על הבנקים, תקפה גם באשר לאישורים אלו [ראו החלטה 255/14 של ועדת האתיקה הארצית "כלל 10: חתימה על טפסי אישור פרטים" אתיקה מקצועית 58(2015); החלטה את 237/12 של ועדת האתיקה הארצית "כלל 10: אסור לעורך דין לערוב להתחייבות של הלקוח" אתיקה מקצועית 53, 5 (2014); החלטה את 156/10 של ועדת האתיקה הארצית "עורך דין המייצג חברה באופן לא קבוע הנדרש להנפיק אישור לבנק בעבורה, אתיקה מקצועית 41, 7 (2011); "אימות מסמכים ופרוטוקולים מטעם בנקים" אתיקה מקצועית 3, 4 (2002) - כולן צורפו כמוצג 1 לסיכומי התובעות].
כיוון שכך, הנני קובעת כי דרישת מסמכים בנוסח כפי שנדרש על ידי הבנק, אינה סבירה וכי די באישורים במסגרתם מאשרים עורך הדין או רואה החשבון את המידע ומפרטים את מקורות ידיעתם. בהקשר זה הנני מוצאת לציין כי אין בידי לקבל טענת הבנק ובהתאם לה אין להישמע לטענה המבוססת על הוראות הפיקוח או כללי האתיקה, בהינתן שלא הועלתה בזמן אמת וזאת, הואיל ומדובר בהוראות אשר הובהרו והונחו רק לאחרונה ומשכך, ברי כי לא ניתן היה להסתמך עליהן בזמן אמת.
משהאמור - כנקודת מוצא- הובהר, אפרט להלן, את המסמכים, המידע והראיות כפי שהומצאו באשר לחשדות אלו.
כך וראשית, באשר לחשדות אלו הוגשו -כפי שפורט כבר לעיל - מסמכים התומכים בכך שפרגון אי אקס משלמת מס כדין. זאת ועוד, מר טולדנו נשאל מדוע התאגדה חברת פרגון אי אקס במדינת OFF SHORE והסביר כי ההתאגדות כאמור נובעת מיעוץ אשר התקבל על ידי עורכי דין והואיל והכוונה היתה שהחברה תפעל מול לקוחות שאינם ישראלים [ראו עמוד 112 לדיון מיום 24/5/18 בשורות 20-24]
עוד הועברו - מכתב מרואה חשבון בארי מיום 20/7/17 המאשר כי הדיבידנדים אשר התקבלו בשנת 2016 דווחו לרשויות ושולם בגינם מס, מכתב מרואה החשבון בארי מיום 5/9/17 במסגרתו מפורטים הדיבידנדים אשר טולדנו קיבל מפרגון אי אקס במהלך השנים; מכתב מטולדנו מיום 23/7/17 ובו הסבר, הנתמך במסמכים, לשאלה מדוע הועברו כספי הדיבידנד מבנק גרמני וכן אישור הבנק הגרמני התומך בכך (בכך הוסבר שמכיוון שמדובר בהעברה בדולרים בעוד שחשבון פרגון אי אקס פועל באירו, משודרת ההעברה ומשולמת לתשלומים דולריים באמצעות צד ג'- הוא הבנק הגרמני).
נוסף על כך ובאשר ללקוחות התובעות - הרי שהועברו אישורי רואי החשבון של החברות MPF (מיום 2/5/17) וריאלנטקו (מיום 9/5/17) ו - UFX (מיום 21/6/17) [ראו נספח 25 לתצהיר מיכל אלון]. אציין כי אין בידי לקבל הערתו של הבנק ולפיה לא די באישורי המס אשר הועברו וזאת, הואיל ובמסגרתם מפורט כי החברות הלקוחות משלמות מס כדין ואילו הבנק מבקש גם אישור ולפיו שולם מס במקור באשר לכל הכספים בחשבונות המעבירים - קרי, אישור הנוגע לניכוי מס במקור ללקוחות הקצה של לקוחות התובעות [ראו סעיף 39.2 לתצהיר לוטם וסעיף 15 לסיכומי התשובה מטעם הבנק]. באשר לטענה זו הרי שראשית, הובהר על ידי רואה החשבון של החברות הלקוחות כי מסמך כאמור לא יומצא באשר אינו עולה בקנה אחד עם הכללים החלים על משרדי רואה החשבון המלווים את הלקוחות [ראו נספח 26 לתצהיר מר מיכל]. יתרה מכך, הנני סבורה כי מדובר באישור מרחיק לכת, באשר להלכה ולמעשה תכליתו לברר גם תשלום המס על ידי לקוחות הקצה - אשר בעיני דרישתו אינה סבירה וחורגת מרחק רב מהחקירות והדרישות אשר שומה על הבנק לבצע במסגרת חובותיו.