בהמשך להחלטה זו, מוצאת ביום 20/3/17 הודעת סגירה לתובעים בזו הלשון:
"1.כפי שהודענו במספר הזדמנויות שונות, אופן ניהול החשבון אינו עולה בקנה אחד עם דרך ההתנהגות המקובלת בבנק לחשבון מסוג זה ועם הצהרותיכם בעת פתיחת החשבונות.
2. נתבקשתם על ידינו להמציא הסברים ומסמכים מספקים לאופי הפעילות בחשבונות הקבוצה. יודגש כי קיבלתם מאתנו רשימה מפורטת ומדויקת ולא עמדתם בה.
3. אנו נדרשים על ידי בנק ישראל להכיר את פעילות הלקוח ולקבל הסברים ואסמכתאות מתאימים לכל תקבול ולכל פעולה המתבצעים בחשבון. חוסר מאלץ אותנו שלא לאפשר להפקיד תקבולים לחשבונות. "
63. הקדשתי יריעה נרחבת לפירוט כרונולוגי של ההליך כפי שהתנהל בין הבנק לבין לקוחותיו, באשר לטעמי יש בו בכדי לדבר בעד עצמו ולהוביל למסקנה ובהתאם לה נפלו פגמים בהליך כפי שננקט על ידי הבנק. כך וראשית, הצגת המסמכים והתכתובות בין הבנק לבין התובעים-לקוחותיו אל מול התכתובת בין עובדי הבנק, מלמדת על התנהלות כבמעין הצגה במסגרתה אלו מול הדרישות אשר הוצגו ללקוח "על הבמה", מתקיימים ועומדים- סברות, חששות והחלטות של הבנק "מאחורי הקלעים". מתוך אלו האחרונים, נמצאנו למדים כי להלכה ולמעשה קיבל הבנק החלטתו בדבר סגירת החשבון, זמן רב קודם למועד בו הודיע על סגירת החשבון וכי פעולתו של הבנק "על הבמה" קרי אל מול הלקוחות, ממועד זה ואילך, נועדה על מנת להצדיק את החלטתו ולא היתה בה נכונות של ממש, לאפשר ללקוחות להסיר את החשדות ולהמשיך את הפעילות.
כך וכפי שכבר צויין, עולה ברורות שלאחר סבב של דרישות מסמכים ומידע אשר התקיים ביולי 2016 ואשר על פניו נענה להנחת דעתו של הבנק והראייה- מיולי 2016 המשיכה הפעילות כסדרה, בחודש נובמבר 2016, מתקבלת החלטה על עצירת פעילות התובעים וזאת, בתחילה כאשר הסיבה אשר אין בילתה לכך היא חקירות המתנהלות כנגד טולדנו וסער פילוסוף. בהמשך להחלטה זו, מתקבלת החלטה על סגירת החשבונות - אשר ברי כי היא בבחינת סנקציה חריפה יותר מעצירת פעילות והכל מבלי שקיים ביסוס לכך וחמור מכך- מבלי שהלקוחות מודעים להחלטה האמורה וקל וחומר מבלי שניתנת להם האפשרות להתמודד עם רוע הגזירה. במאמר מוסגר אציין כי בכל הנוגע למועד בו התקבלה ההחלטה בדבר הסגירה, הקביעה ולפיה החלטת הסגירה התקבלה כבר בחודש נובמבר 2016, אשר אוששה על ידי מר לוטם בעדותו [ראו עדותו מיום 15/5/18 בעמוד 34].
64. הנני סבורה כי המשך ההתנהלות, ממועד קבלת ההחלטה ואילך, מלמד על כך שההחלטה גמלה בליבו של הבנק ולא היה לו רצון אמיתי לאפשר ללקוחות יומם. למסקנתי זו חיזוקים רבים. ראשית, לעניין זה, ניתן להצביע על תכתובות מהן עולה כי עובדי הבנק מנסים למצוא סיבות נוספות לסגירת החשבונות כגון איומים, סיבות מהן חזר בו הבנק במסגרת ההליך המשפטי ולחשד העולה כפועל יוצא מכך, כבר הוקדש דיון לעיל [ראו סעיף 53 לעיל לפסק הדין]. בדומה, בשלבים מסוימים של התהליך מועלית טענה על ידי עובדי הבנק ולפיה היוזמה לסגירת החשבונות או להוראה להחזרת כספים הן של טולדנו- כך, באשר לטענה ולפיה טולדנו הסכים כי מחודש יולי ואילך לא יופקדו עוד כספי דיבידנד לחשבונו, באשר להסכמה של טולדנו להחזרת כספי הדיבידנד בחודש נובמבר ובאשר להסכמה כביכול של טולדנו לסגירת החשבונות. גם על טענות אלו לא חזר הבנק במסגרת ההליך לפני וחמור מכך- הבנק לא העיד את הגורמים בבנק אשר בפניהם כביכול הובעו הדברים על ידי טולדנו ואף לא חקר את טולדנו במסגרת החקירה הנגדית על טענותיו אלו.
זאת ועוד, ניתן לראות כי בחלק מהמקרים המסמכים אשר הועברו על ידי התובעים כלל לא נבדקו על ידי העובדים הרלוונטיים בבנק ובכלל זה, מסמכים רבים לא הועברו למחלקת הציות בבנק על מנת שתבחן את המסמכים. זאת אף זאת, בחלק מהמקרים הועברו שוב ושוב אותם מסמכים משהבנק דרש אותם שוב ולא נתן דעתו לכך שהמסמכים כבר הועברו אליו.
יתרה מכך, בחלק מהמקרים, הבנק דרש שורת מסמכים ולאחר קבלת המסמכים אשר נדרשו, דרש מסמכים שונים או נוספים.
נוסף על כך, מתוך התכתובת עולה ברורות כי בלב עובדי הבנק התעוררו חששות, חשדות ובפיהם היו הערות ואולם, רבים מהם כלל לא שוקפו ללקוחות ולא התאפשר להם להתמודד עמם והכל הגם שהבנק לא הצביע על כל סיבה למניעה כאמור. בהקשר זה, אציין כי במסגרת חקירתו אישר מר לוטם כי לא הייתה קיימת מניעה לשיקוף מידע וחשדות מסויימים ללקוחות [ראו לדוגמא עדותו מיום 15/5/18 בעמוד 23 שורות 10-13] עוד אישר כי הלקוחות שיתפו פעולה עם הבנק ומעולם לא סירבו לשתף פעולה [שם בעמוד 27 שורות 14-17]. עוד העיד מר לוטם מפורשות כי יכול להיות שהיה מקום לשלוח מכתבי התראה נוספים וכי זו היתה התנהלות תקינה יותר [ראו עדותו שם. בעמוד 36 שורות 11-12].
הנני מוצאת לציין כי ביטוי משמעותי להיעדר שקיפות אל מול התובעים והעדר זכות למיצוי זכותם, ניתן אף למצוא בהודעת הסגירה הלאקונית אשר הועברה אליהם אשר הפגם המרכזי בה הינו העדר פירוט כדבעי של עילות הסגירה כנדרש בהתאם לדין. במאמר מוסגר אציין כי הנני מוצאת לציין כי במכתב קיימים אף ליקויים לשוניים רבים ובכלל זה בלבול בנוסח בין מכתב המופנה לעורך דין והתייחסות במהלך המכתב ל"מרשיך", התייחסות אל החשבונות כאל :"חשבון" וכיוצא בכך - אשר אף בהם יש בכדי ללמד על הנמהרות בו הוצא המכתב וחוסר תשומת הלב לנוסחו בעת שהוצא והכל כשמדובר במכתב אשר עוצמת המשמעות הכלכלית הנובעת ממנו ללקוחות, אינה מוטלת בספק.
הנני סבורה כי בהעדר שקיפות, נשללה זכות הטיעון האפקטיבית של התובעים, באשר כלל לא התאפשר להם להתמודד עם טענותיו של הבנק. בהקשר זה האחרון וכהקדמת המאוחר אציין כי עדות לתוצאות הליקויים בהליך כפי שנערך על ידי הבנק, ניתן למצוא בכך שכפי שיודגם להלן, משהתאפשר לתובעים, במהלך ההליך השיפוטי, להתמודד עם טענות וחשדות הבנק, הרי שאלו נענו והוסרו.
ודוקו - אינני מטילה ספק ואינני שוללת קיומם של דגלים אדומים או חשדות הנוגעים לפעילות התובעים אשר התעוררו בלב עובדי הבנק ובכלל זה- אין חולק כי החברה האם של התובעות, שממנה מקבל טולדנו דיבידנדים- פרגון אי אקס היא חברה המאוגדת באיי הבתולה ומושבה באיי מאן - שתיהן מדינות המוכרות כמדינות OFF SHORE ו"מקלטי מס"; זאת ועוד, שתי חברות UFX שהן מלקוחות התובעות, התאגדו במדינות OFF SHORE - UFX TRADE בבליז ו- UFX GLOBAL בוונואטו ופעילותן של כלל לקוחות התובעות היא בקפריסין; בלבו של הבנק אף עלה חשד באשר לפעילות לקוחות התובעות ובכלל זה באשר לכך שחברת UFX עוסקת באופציות בינאריות; בלב הבנק עלו חשדות באשר לקשרים בין התובעות לבין לקוחותיהם בין בבעלות במישרין ובין הואיל והחברות הלקוחות הינן בבעלות חברת פרגון אי אקס; עלה חשד באשר למעורבות איש ציבור- דניס דה יאנג -בפעילות חברת UFX - לקוחת התובעות; היה ספק באשר ללקוחות הקצה של לקוחות התובעות ובכלל זה באשר לשאלה האם לקוחות אלו הינם ממדינות אויב, או מדינות המוגדרות כמדינות בסיכון; והתנהלו הליכי חקירות והליכים פליליות בחשד לעבירות מס כנגד טולדנו וכנגד מורשה החתימה הנוסף בתובעות- מר סער פילוסוף.
דא עקא וכפי שפורט לעיל בהרחבה, קיומם של דגלים אדומים יש בו בכדי להוביל לקטלוג הלקוח כלקוח בסיכון גבוה ובהתאמה יש בו בכדי להוביל לנקיטה בפעולות מונעות סיכון ניכרות יותר ואולם - ועל כך יש לשים את הדגש- אין בהם בכדי להוביל כשלעצמם להחלטה בדבר סגירת החשבון וזאת, במיוחד מקום בו לא ניתנת ללקוח ההזדמנות להסיר את החשדות העולים מתוך קיומם של הדגלים האדומים. כך, במקרה לפנינו, יכולים הדגלים האדומים כפי שפורטו לתמוך בחשדות בדבר פעילות הקשורה בהלבנת הון - הן לאור אופי פעילות לקוחות התובעות והן לאור קשרים אפשריים בין הלקוחות לבין התובעות והעדר בהירות באשר לאופי הפעילות, להגיונה הכלכלי ולתשלום מס בגינה . אלא שהיה מקום לשקף ללקוחות חששות אלו ולאפשר להם להגיש מסמכים אשר היה בהם בכדי להסיר אותם. בכלל זה, במסגרת מכתב מיום 12/2/17, אשר כפי שצוין לעיל הדרישות המובאות בו לא הועברו ללקוחות- התובעים, קיימת רשימת דרישות הכוללת - דרישה לקבלת רשימות מסודרות של המדינות בהן פועלות הקבוצה, רישיונות, מסמכי ציות עדכניים, טפסי מס, הבהרות בנוגע לקשרים בין החברות וכיוצא בכך. אלא שהבנק כאמור לא קיים הליך כדין עת לא העביר אל לקוחותיו ולא שיקף בפניהם דרישותיו, על מנת ליתן ללקוחותיו אפשרות להתמודד עם החשדות ולהמציא מסמכים.
65. מבלי לגרוע מהאמור, בכל הנוגע להליך אשר התקיים על ידי הבנק, הנני מוצאת לציין גם את האופן ובמיוחד את היקף הראיות, כפי שהוצגו על ידי הבנק במסגרת ההליך בבית המשפט, באשר להליך אשר קיים לכאורה, באשר סבורתני כי התנהלותו זו מחזקת המסקנה בדבר נפסדות ההליך כפי שננקט על ידי הבנק. בהקשר זה מכוונת אני למחדלו של הבנק מהעדת עדים והצגת מסמכים רלוונטיים במסגרת ההליך המשפטי. מחדלו של הבנק , לעניין זה, הינו בעל משמעות כפולה- ראשית, יש בו בכדי להוות הפרת צו שיפוטי, באשר הבנק הפר צו גילוי מסמכים במסגרתו היה עליו לגלות כל מסמך רלוונטי אשר קיים או אשר התגלה לאחר חקירה ודרישה. שנית, יש בו בכדי ללמד חזקה ראייתית שלילית כנגד גרסתו של הבנק ובהתאם לה, לו היו מובאים העדים או הראיות כאמור, היה בהם בכדי להעיד באופן המנוגד לגרסת הבנק [ראו - ע"א 548/78, שרון נ' לוי פד"י לה (1) 736, 760; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית בע"מ) נ' טלקר חברה בע"מ, מ"ד(4) 595 602].
באשר למחדל הבנק מהעדת עדים רלוונטיים, ניתן להצביע בראש ובראשונה על מחדלו מהעדת הגב' סיגל סדי מנטין - אשר היא זו שכעולה מההודעות האלקטרוניות, קיבלה את ההחלטה בדבר סגירת החשבון ובהתייעצויות אשר התקיימו בין עובדי הבנק, הייתה זו אשר לה המידע והתשובות לשאלה, מדוע הוחלט על סגירת החשבון [ראו לשם הדוגמא הודעת הדואר האלקטרוני שלה מיום 23/11/16 במסגרתה היא מבקשת שינוסח מכתב סגירה וכן, להודעתה אשר הובאה בסעיף 56 לעיל לפסק הדין, במסגרתה מפורטות הסיבות בעטיין התבקש מכתב הסגירה]. זאת ועוד, עדה זו הינה זו אשר יש לה לכאורה ידיעה אישית בדבר חלק מהטענות אשר הועלו כלפי טולדנו על ידי הבנק ובכלל זה הטענות ולפיהן, הוא איים עליה ועל חן גבאי, כי הוסכם איתו ביולי 2016 שלא יקבל עוד דיבידנדים לחשבון, הוסכם כי יוחזר הדיבידנד אשר הוכנס לחשבון בנובמבר 2016 והוסכם עמו כי יסגר החשבון. נוסף על כך, לא העיד הבנק את העובד חן גבאי, אשר חלק גדול מהתכתובות הרלוונטיות הינן מולו ויתרה מכך הוא נכח לכאורה בחלק מהפגישות עם הגב' סיגל סדי מנטין. תחת עדים אלו - שעמדו בלב ההתנהלות מול הלקוחות, בחר הבנק להעיד את מנהל הסניף, מר שאולזון, אשר מתוך עדותו עולה כי לא היה זה אשר קיבל את ההחלטות ויתרה מכך, מרבית תצהירו ועדותו אינן מידיעתו האישית [ראו - עדותו בדיון מיום 15/5/18 בעמוד 101 ולפיה כל האינדיקציות אשר צורפו לתצהירו לא נאספו על ידו, עדותו בעמוד 110 שורות 29-34 ובהתאם לה סיגל היא שמעורה בכל הפרטים ועדותו בעמוד 109 שורות 15-18 ולפיה ההחלטה בדבר סגירת החשבון התקבלה על ידי הסגנית שלו או הרפרנט של הלקוחות].
זאת ועוד, כפי העולה מהתיאור הכרונולוגי לעיל הרי שבחלק מהמקרים, במסגרת ההודעות האלקטרוניות הועבר חומר על ידי התובעים לעיון העובדים המוסמכים בבנק. יחד עם זאת, בחלק מהמקרים לא הוצגו על ידי הבנק הודעות המעידות על כך שחומר זה הועבר לגורמים הרלוונטיים לשם בחינת החומר והתאמתו- קרי לעובדי מחלקת הציות. באשר לכך - אחת היא- או שעובדי הבנק כלל לא העבירו את החומר למחלקת הציות, מחדל אשר יכול שיש בו בכדי לתמוך הטענה ולפיה הבנק כלל לא רצה לבדוק את החומר אשר הועבר, באשר החלטתו התקבלה וכל פעילותו הייתה בבחינת "כסות" על מנת להצדיקה. או שהחומר הועבר ואולם הבנק- בניגוד לצו שיפוטי לא הציג מסמכים אלו. בהקשר למחדלו של הבנק מהצגת מסמכים - אשר לא זו בלבד שהינם רלוונטיים אלא שהינם בליבת הסכסוך, ניתן אף להפנות למחדלו מצירוף מכתב סגירה אשר אין חולק כי נוסח בחודש ינואר 2017 והוא אף מוזכר בתכתובות.
יתרה מכך, במסגרת העדויות התחוור כי הבנק מתעד את כלל התנהלותו מול לקוחותיו בשתי מערכות נוספות - האחת מערכת CRM והשנייה מערכת "אטלס" ועל אף האמור, הרי שלא הוצג בפני בית המשפט אלא מסמך אחד ויחיד מאחת ממערכות אלו [נספח 3 לתצהיר לוטם. באשר לקיומן של המערכות ראו - עדותו של מר לוטם מיום 15/5/18 בדבר קיומה של מערכת CRM בעמוד 12 ובדבר קיומה של מערכת "אטלס" בעמודים 31-32; כן ראו עדותו של מר שאולזון באשר לקיומה של מערכת CRM בעמודים 83-86 ובאשר למערכת אטלס בעמודים 86-88; זאת ועוד, קיומן של מערכות אלו אף עולה מהתכתובת, במסגרתה מוזכר תיעוד בזמן אמת במערכת CRM- כך ניתן להפנות למכתב מיום 21/11/16 מאת מר חן גבאי אשר הוזכר בסעיף 49 לעיל, מכתב מיום 22/11/16 של מר גבאי ומכתב מהגב' סיגל מנטין סדי המוזכר בסעיף 56].
כפי שהקדמתי וציינתי מחדליו של הבנק מהבאת עדים וראיות רלוונטיים, יש בו בכדי להקים חזקה ראייתית שלילית הפועלת כנגד גרסתו ובהתאם לה, לו היו מעידים העדים או היו מוצגות הראיות היה בהם בכדי לתמוך בטענות התובעים.
יתרה מכך, הנני סבורה כי הפרת החובה אשר הוטלה על הבנק בהתאם לצו גילוי מסמכים, יש בה בכדי להוסיף "חטא על פשע" באשר היא מהווה התנהלות לא תקינה בהמשך להליך לא תקין.
66. ריכוז האמור מלמד כי בהליך קבלת החלטתו של הבנק בדבר סגירת החשבון, נפלו פגמים מהותיים ובכלל זה בפרט, לקה ההליך בהעדר שקיפות ובחוסר מתן אפשרות ללקוחות למיצוי זכותם לטיעון. בהתאמה לכך אינני סבורה כי החלטת הבנק עומדת במתחם הסבירות ומשכך, הנני קובעת כי ההחלטה בטלה.