כפי שצוין התובעים מפנים למחדלו של הבנק מהבאת עדים רלוונטיים כמבסס חזקה ראייתית שלילית הפועלת כנגד גרסתו ובהקשר לכך הינם מוסיפים כי הבנק אף הסתיר ביודעין מסמכים מהתובעים ומבית המשפט ובכלל זה מסמכים הקיימים בתיק הפיזי של הלקוח ובמערכות אטלס, ו - CRM - שתיהן מערכות המתעדות פניות אל הלקוחות ומהם, אשר דבר קיומן עלה מעדויות עדי הבנק ואשר הבנק נמנע מלחשוף אותן ואת תוכן המסמכים הקיימים בהן. לעניין זה מבקשים התובעים כי בית המשפט יביא מחדלים אלו במסגרת שיקוליו בעת בחינת התנהלות הבנק כמו גם המסד הראייתי אשר הוצג על ידו.
התובעים מתנגדים לטענות הבנק בדבר משבר אמון ביחסיו עם הלקוחות בכלל ועם טולדנו בפרט והינם טוענים כי טענה זו, מעבר לכך שלא בוססה עובדתית, מהווה הרחבת חזית אסורה. בבחינת למעלה מן הצורך הינם טוענים כי גם לו היה ממש בטענה הרי שבהינתן שטולדנו אינו מקיים כיום כל תפקיד בתובעות הואיל ופרש מתפקידו כמנכ"ל התובעות, ממילא אין למשבר האמון, ככל שהיה, בינו לבין הבנק, בכדי להשליך ולבסס עילה לסגירת חשבונות התובעות.
לאור כל האמור טוענים התובעים כי ההחלטה בדבר סגירת החשבונות התקבלה במסגרת הליך אשר אינו תקין ודי בטעם זה בכדי להוביל לביטולה. יתרה מכך, גם לגופם של דברים, טוענים התובעים כי הגם שיכול שהתנוססו דגלים אדומים מעל פעילותם, ואולם, באלו לא די וזאת, במיוחד הואיל ומשניתן להם יומם -כל ספק או חשד אשר יכול ועלו מתוך קיומם של דגלים אדומים אלו -הוסרו או לא התגבשו. לאור האמור, טוענים התובעים כי דין התביעה להתקבל, כי יש להורות על ביטול הודעת הסגירה ולהורות לבנק להמשיך וליתן לתובעים שירות, תוך מתן הנחיות לבנק באשר לאופן בו יתנהלו החשבונות מכאן ואילך.
9. בסיכומי תשובה אשר הוגשו על ידי הבנק, מתייחס הבנק לטענות התובעים, שב על טענותיו כפי שפורטו במסגרת סיכומיו ומבקש למקד ולהשיב בטענות כדלקמן:
לטענת הבנק, התובעים לא הצליחו להתמודד עם ה"דגלים האדומים" כפי שהעלה בהרחבה במסגרת סיכומיו. עוד הינו טוען כי ממילא המועד לבחינת סבירות החלטתו הינו ביום 20/3/17 כעולה גם מהסכמה דיונית של הצדדים מהדיון כפי ששוקפה בדיון מיום 30/11/17. יתרה מכך, לטענתו, גם לו היה ממש בטענה ולפיה התקבלה החלטתו בנובמבר 2016 הרי שאין בכך בכדי לשנות את סבירות החלטתו בהינתן שהינו רשאי להסתמך גם על מידע אשר אליו נחשף במועדים מאוחרים יותר ובמיוחד בשים לב לכך שניסה ליתן לתובעים הזדמנויות נוספות על מנת להמציא מסמכים ואסמכתאות באופן אשר יניח את דעתו ויאפשר להמשיך ניהול תקין של החשבונות.
הבנק מפנה לכך שהחלטתו מיום 20/3/17 הינה סבירה בהינתן כמות נכבדה של עילות ו"דגלים אדומים", אשר על אף שהבנק פנה בהקשר אליהם פעמים רבות, הרי שקיבל מהתובעים מסמכים חלקיים בלבד ו/או מסמכים אשר לא ענו על דרישות הבנק. משכך לטענתו בחלוף כשנה שלמה של בקשות חוזרות ונשנות ובאין שיתוף פעולה מצד החברות ומר טולדנו, הודיע על סגירת החשבונות.
בכלל זה טוען הבנק כי התובעות לא הצליחו להראות כי ללקוחותיהן רשיונות בתוקף - באשר פג תוקפו של רישיון UFX TRADE אשר הוצג בשנת 2014, באשר לחברות ריאלנטקו ו - MPF הוצגו רק תדפיסים מאתר האינטרנט של CYSEC אשר מהם לא ברור אם רישיונן בתוקף ובאיזו מדינות ובאשר לחברת UFX GLOBAL הומצא רק רישיון ממדינת ונואטו ולא הוצגו רישיונות המתירים לחברה זו לפעול במדינות אחרות. עוד מפנה הבנק, כמלמדת על דגל אדום נוסף, להחלפה הבלתי מוסברת של חברה UFX TRADE בחברת UFX GLOBAL.
זאת ועוד, לטענת הבנק לא הועברו אישורי מיסים כנדרש- בכלל זה, לטענתו יש לדחות הסתמכות התובעים על הוראות הפיקוח על הבנקים וכללי האתיקה של עורכי הדין באשר לנוסח האישורים, בהינתן שמדובר בטענה אשר לא נטענה בזמן אמת. זאת ועוד, הבנק מפנה לכך שבאשר לחברת ריאלנטקו לא הומצא אישור מס כלל ובאשר לחברת MPF לא הומצא אישור מס כדין בהינתן שהומצאו אישורים המעידים על כך שהחברה משלמת מס ואולם לא הומצאו אישורי מיסים המעידים על כך שלקוחות התובעות ניכו מס במקור ללקוחות הקצה שלהם.
זאת אף זאת, הבנק מוסיף וטוען כי חשדו בעניין עיסוק לקוחות התובעות באופציות בינאריות בעינו עומד ומבלי לגרוע מכך, הרי שלטענתו ממילא מדובר בטיעון המהווה חלק ממכלול הנסיבות והראיות ואשר אין בו בכדי להוות הסיבה המרכזית בגינה ביקש הבנק לסגור את החשבונות. כך לטענת הבנק הם פני הדברים אף באשר לסברה השגויה ולפיה חברת פרגון אי אקס הינה בעלים של שלושת לקוחות החברה, אשר גם בהעדרה קיימות לבנק עילות מרובות לסגירת החשבונות במועד קבלת ההחלטה מיום 20.3.17.