73. אינני רואה לנכון לפסוק לזכותן של דסקו וטיימינג פיצוי נוסף בגין התנהלות בחוסר תום לב של טיימינג ופגיעה במוניטין.
ראשית, הפיצוי בגין חוסר תום לבה של טיימינג, עת הפרה את הסכם ההפצה, נבלע במסגרת פסיקת הפיצויים בגין הנזק שנגרם לדסקו וליעד בגין ההפרה.
שנית, לא הוכח לפניי כי טיימינג "הרוויחה" כתוצאה ממכירת המוצרים לאברבוך ומהו שיעור רווחים אלה.
שלישית, המוניטין, ככל ראש נזק, הוא עניין הטעון הוכחה [ע"א 5465/97 קני בתים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה - נתניה, פ"ד נג(3) 433 (1999)]. מוניטין של מוצר הוגדר, בין היתר, כתדמיתו "החיובית של המוצר בעיני הציבור, אשר הודות לה קיים שוק של לקוחות-בכוח אשר מעוניין ברכישתו" [ראו: רע"א 371/89 ליבוביץ נ' א. את י. אליהו בע"מ, פ"ד מד(2) 309, 315 (1990); ע"א 229/10 שילר נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסקה 19 בפסק דינו של השופט צ' זילברטל (פורסם בנבו, 16.01.2014)]. המוניטין הנטען על ידי התובעות לא הוכח לפניי. מעבר לכך, מוניטין שכזה, אם קיים למוצריה של טיימינג, הוא קניינה של טיימינג ולא של התובעות וממילא אין הן זכאיות לפיצוי בגינו.
אי אספקת מוצרים
74. לטענת התובעות בסוף שנת 2013 הודיעה טיימינג במפתיע כי "כשלים טכניים פתאומיים" מונעים ממנה לספק לתובעות את מוצר F862, לרבות הזמנות אשר אושרו ושהתובעות התבססו עליהן והתחייבו לספקן. התנהלות זו של טיימינג פגעה במוניטין של התובעות וגרמה להן להפר התחייבויות לאספקת מוצרים אלה [סעיף 138.1 ל-ת/1]. בנסיבות אלה, עתרו התובעות לפיצוי בסך 250,000 ₪.
מנגד, טיימינג לא התכחשה למסירת ההודעה באשר לקיומו של כשל טכני במוצר מסוים. לשיטתה, התובעות לא חויבו בגין הזמנת מוצר זה שלא סופק. בנסיבות אלה, לא ברור על מה מלינות התובעות. זאת ועוד, התובעות יכלו למצוא פתרון חלופי לאספקת מוצר זה, באמצעות חברה אחרת, לאחר קבלת אישורה של טיימינג.
75. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים, אני רואה לנכון לדחות את הדרישה לפיצוי בגין אי-אספקת מוצרים. לכך שני טעמים.
ראשית, ביום 05.11.2013 שלחה גברת פונג הודעת דואר אלקטרוני לתובעות במסגרתה כתבה כדלקמן:
"Bad news! I am just informed that we have to hold the production of F682 because we found serious problem during the stamping process …"
[נספח 25 ל-ת/1]
לשם חיזוק טענתה, צירפה טיימינג מכתב מאת חברת Gaungdong Metal Forming Machine Works Co. LTD, אשר ביצעה את התיקונים במוצר [נספח 13 ל-נ/1]. בנסיבות אלה אני מקבל את גרסתה של גב' פונג לפיה אי-אספקת המוצרים נבעה מסיבה עניינית ולא מפעולה בעלת אופי תכסיסני של טיימינג.
שנית, דסקו ויעד לא עמדו בנטל להוכיח את גובה הנזק שנגרם להן כתוצאה מאי אספקת מוצר זה. כך, בתצהירו הסביר אייל כי מכירתו של מוצר F862 בין החודשים ינואר 2013 לבין אוקטובר 2013 עמד על סך 385,000 ₪ לחודש בממוצע. לנוכח ההפסקה הפתאומית של אספקת מוצר זה, מחודש נובמבר 2013 ועד לחודש ינואר 2014, עמד ממוצע המכירות על כ-290,000 ₪ לחודש. אולם, דסקו ויעד לא צירפו כל מסמך המעיד על אמיתות נתונים אלה ולא הוכיחו האם הירידה בהכנסותיהן נובעת ישירות מאי אספקת מוצר F862 על ידי טיימינג.