פסק דין
לפני ערעור על פסק דין של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (כב' הדיין אילן חלבגה) בתיק ערר (י-ם) 3919-17, [פורסם בנבו] שבגדרו נדחה ערר על החלטת המשיב לדחות את בקשתו של המערער לקבלת מעמד קבע בישראל משיקולים הומניטריים.
רקע
1. המערער נתין קולומביה, יליד 1970, גרוש ואב לשני בנים המתגוררים בקולומביה, נכנס לישראל ביום 4.9.2004 ומאז הוא שוהה בה כמעט ברציפות.
2. עם כניסתו האמורה לישראל, הונפקה למערער אשרת עבודה מסוג ב/1 לשנה אחת. המערער עזב את מקום עבודתו שבגינו זכה לאשרת השהייה האמורה, ומיום 31.12.2005 ועד ליום 17.8.2009 שהה בישראל שלא כדין. במועד האמור הגיש המערער בקשה למקלט, שלאחר כשלושה חודשים ביקש לבטל.
3. ביום 19.8.2009 הגישה בת זוגו של המערער באותה עת – אזרחית ישראל, בקשה למתן מעמד למערער בישראל בשל חיים משותפים שמנהלים השניים, זאת על פי נוהל שהחילה המשיבה בעניין שכותרתו: "נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים", שבמרכזו הליך מדורג לבחינת כנות הקשר הזוגי (להלן: ההליך המדורג). מכוח הנוהל האמור ניתנה למערער במועד האמור אשרת שהייה מסוג ב/1. ביום 8.3.2012 שודרג מעמדו והונפק לו רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5. בעטן 20.5.2015 נישאו בני הזוג בנישואין אזרחיים בקפריסין.
ביום 13.8.2015 הגישה בת הזוג להסדיר את מעמדו של המערער מכוח נישואיהם. בעקבות זאת ביום 1.12.2015 קוים לשניים ראיון, ובו עלו סימני שאלה אחדים בנוגע לכנות הקשר שבין השניים.
ביום 14.12.2015 הודע לבני הזוג כי בקשתם האמורה לקבלת אזרחות נדחית, וכי ההליך המדורג יימשך.
4. ביום 7.1.2017 הודיעה בת הזוג למשיבה כי ברצונה לסיים את ההליך המדורג. מהמכתב עולה כי בני הזוג עומדים להתגרש. במכתבה ציינה בת הזוג כלהלן:
"הבנתי שלמעשה כל השנים האלה שאני חשבתי שאני במערכת יחסים עם אלביירו – אני הייתי למעשה במערכת ניצול כל-כך מניפולטיבית שאפילו לא הייתי מודעת שאני מנוצלת מכל בחינה אפשרית. הוא מניפולטור כל-כך מקצועי שהוא אפילו שכנע אותי להתחתן איתי. ובכל ליבי האמנת שאני במערכת יחסים רצינית רומנטית. כשנפקחו עיני לטעות האיומה פתחתי בהליך גירושים."
בעקבות זאת זומן המערער ללשכת המשיבה ובו במקום הודע לו על סיום ההליך המדורג ועל ביטול אשרת השהייה שבידו. המערער התבקש לצאת מישראל בתוך 14 יום.
5. ביום 23.3.2017 הגיש המערער בקשה לקבלת מעמד בישראל מסוג א/5 מטעמים הומניטריים. ביום 28.6.2017 נדחתה בקשתו על ידי מנהלת לשכת רמת גן של המשיבה, שבה טופל עניינו. על החלטה זו הגיש המערער ערר פנימי, ומשזה נדחה על ידי ראש דסק דרום בחלקת מרשם ומעמד של המשיבה ביום 16.8.2017, הגיש המערער על החלטה זו ערר לבית הדין לעררים, ובו עתר לביטול ההחלטה וקבלת מעמד בישראל, ולחלופין להעברת הבקשה לדיון והכרעה לפני הוועדה הבינמשרדית, שהוקמה על ידי המשיבה על פי נוהל שנקבע על ידה. ביום 12.7.2018 נדחה הערר על כל חלקיו.