4. בהחלטה מיום 16.8.2018 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתה של Huawei, וקבע כי ההליך יתברר בבית המשפט בישראל. הדיון התמקד בשאלה האם יש להחיל את הוראות הסכם 2014 גם על המשיבות 3-1. בית המשפט התייחס למחלוקת שעניינה כריתת הסכם 2016 על בסיס הפגישה בוורשה, והבהיר כי ככל שייקבע שאכן נכרת הסכם חדש, יקום גם הצורך לבחון את תחולתה של תניית הבוררות מהסכם 2014 בגדרי ההסכם 2016. יחד עם זאת קבע בית המשפט, כי אין מקום להכריע במסגרת הבקשה שלפניו בשאלת כריתת החוזה החדש ותוכנו, שכן מדובר בסוגיה היורדת לשורש המחלוקת שבין הצדדים, ועל כן "אין מקום להכריע בשאלה עובדתית זו, באופן אינצידנטלי במסגרת בקשה מקדמית זו".
5. לגופו של עניין קבע בית המשפט, כי אין להלום עמדה שלפיה רכישת מניותיה של אלפא תיצור לבדה זהות אינטרסים ו'קרבה משפטית', שיהוו תחליף להסכמה עובדתית מצד אלקטרה להיות כפופה להסכם 2014 מקום שבו היא לא היתה צד מקורי לו. בית המשפט דחה את טענות Huawei לקיומה של הסכמה עובדתית בפועל מצד אלקטרה להכפיף את עצמה לתנאי הסכם 2014, שכן הן הועלו רק במסגרת תגובתה לבקשה למחיקת סעיפים מתגובתה לבקשה . לגופם של דברים, הודגש כי בהינתן טענת Huawei להעדר הסכמה חוזית המאוחרת להסכם 2014, אף לשיטתה אין יסוד לקבוע כי המשיבות 3-1 הכפיפו עצמן לתניית הבוררות בהסכמה מאוחרת כלשהי. סוף דבר, קבע בית המשפט המחוזי כי אין לעכב את ההליכים נוכח תניית הבוררות, וכי דין התביעה להתברר בבית המשפט המחוזי. בשולי דבריו ציין, כי ככל שבחינת הראיות בתיק תלמד כי הסכם 2014 הוא הבסיס היחיד להתקשרות בין הצדדים, וככל שאלפא תעמוד על טענותיה ביחס לעילות שכלפיהן תניית הבוררות עשויה להיות תקפה, תוכל Huawei לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי.
טענות הצדדים בבקשה
6. לטענת Huawei, שגה בית המשפט המחוזי בכך שנמנע מלברר את שאלת כריתתו של הסכם 2016 בפתח ההליכים, ובקביעתו שלפיה ניתן יהיה לברר את תוקפה של תניית הבוררות בהמשך ההליך. נטען, כי ההימנעות מבירור זה מהווה סטייה מקביעות קודמות של בית המשפט העליון במקרים דומים. מעבר לאמור, שבה Huawei על טענותיה כי לא נכרת הסכם מאוחר על בסיס הפגישה בוורשה בשנת 2016; כי ההסכם היחיד שעמד בבסיס יחסי הצדדים הוא הסכם 2014; כי הסכם זה נכרת רק עם אלפא, והוא ההסכם המחייב היחיד שבין הצדדים. נוכח הקרבה המשפטית וזהות האינטרסים בין המשיבות 3-1 לבין אלפא, נטען כי יש לאכוף את תניית הבוררות גם כלפי המשיבות 3-1 חרף העובדה שאינן צד להסכם 2014. לפיכך נטען, כי יש להורות על עיכוב ההליכים ולאכוף את תניית הבוררות שבהסכם 2014.