--- סוף עמוד 7 ---
בטענתו לבטלות הרשות, עוסק ברשות "להשתמש בסימנו לעניין הטובין שלגביהם רשום הסימן", אך הסימן לא נרשם לגבי טובין אלא כסימן גרפי של השם, הא ותו לא.
12. הסכם הסודיות
האם יש בהסכם הסודיות כדי לשנות את מצב הדברים?
התובעת מסתמכת על ס' 19 בהסכם הסודיות שזו לשונו: "הזכיין לא יעשה כל שימוש בשם החומוסיה 'חומוס אליהו'".
בטרם אדון בנסיבות חתימתו של הסכם הסודיות, אעמוד על תוכנו. ההסכם עוסק בסודיות תהליכי הכנת החומוס, ובמרכיבים שלו, המוגדרים כ"מידע" או כ"סוד", ומבטיח את שמירת סודיות המידע (ר' המבוא להסכם וסעיפים 1 – 3). בס' 4 נקבעה "המטרה" שלשמה נמסר המידע והיא: "הזכות הניתנת לזכיין לעשות שימוש במידע לייצור המוצר והחברה מעניקה זאת לזכיין את הזיכיון ... לתקופה המפורטת בסעיף 5 להלן לייצר את המוצר ולמכור אותו במסעדה במבנה המצוי ברח' דור אלון גן יבנה, ושם בלבד ...". סעיף 5 הנזכר קובע כי "הסכם זה יהיה תקף ללא הגבלת זמן", סעיפים 8 – 10 בהסכם שעניינם בתשלומים שעל הזכיין לשלם נמחקו בעט (הוסף ס' 10 בכתב יד שאיננו מענייננו), סעיפים 12 – 15 עוסקים בהתחייבות הנתבע לשמור על המידע ולא להעבירו לאחרים וס' 16 עוסק בפיצוי מוסכם כשהסכום שהיה אמור להיקבע בו לא נרשם. כך גם ס' 17 הדורש שטר ביטחון וערבות בנקאית שנותרו ללא ציון סכומים. פרט לסעיף 19 אין חשיבות לענייננו לסעיפים הנוספים (עד מס' 23). ס' 19 שבו עסקינן, אינו אלא סעיף אחד קצר מתוך 23 סעיפים.
באשר לנסיבות החתימה אני מקבל את עדותו של הנתבע שלא נסתרה, ואציין כי לא מצאתי בתשובות הנתבע לשאלה האחרונה שהופנתה אליו בחקירה שכנגד, כשהשיב כי הסכם הסודיות אינו בטל, כדי לפגום בהערכת עדותו כשם שאין בה להביא למסקנה שאין לתת תוקף להוראת ס' 19 שבו. התובעת יכולה הייתה להעיד את נציגה, שהוא שהביא את ההסכם לחתימת הנתבע וחתימה זו נעשתה במעמדו, כדי לסתור את גרסת הנתבע באשר לנסיבות החתימה, אך היא לא עשתה כן. דין הוא שמחדל זה מתפרש לחובת התובעת, שיש להניח שלא בכדי לא זימנה עד מפתח מטעמה. כדברי השופט (כתוארו אז) א' גרוניס: "בית משפט זה עמד במספר הזדמנויות בעבר על כך ש'אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו, וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד". (ע"א 4226/05 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אטיאס סאטא, פסקה 7 (24.1.06)).