כיום, התובעת בעלת מניות בחברה בשיעור של 10% בעוד הנתבעים שותפים בה ב-90%. אין מחלוקת שאת כל הפעילות שנעשתה במסגרת החברה מימנה החברה מתוך סכומי כסף שהשקיעו בה הנתבעים. התובעת לא השקיעה סכומי כסף בחברה, זולת ויתור על החוב שהגיעה לה ולמר אריה כהן, בגין השירותים שהעניקו לנתבעים בארה"ב, בסכום של כ-57,000 דולר, ויתור שכנגדו קיבלה 10% ממניות החברה.
7. האירוע שגרם לתובעת להגיש תביעתה נגד הנתבעים, הוא החלטת הנתבעים לסגת מהמיזם. התובעת גורסת, כי החלטת הנתבעים מקפחת אותה ופוגעת בזכויותיה, וכן פוגעת היא ברווחים שהתובעת הייתה צפויה להפיק ממכירת הדירות לאחר השלמת המיזם.
הנתבעים, המכחישים את תביעת התובעת, הגישו תביעה שכנגד, ובה הם מעלים כנגד התובעת טענות שונות, לרבות טענות תרמית ועשיית עושר שלא במשפט על חשבונם.
ג. טענות התובעת
8. בתביעתה, טוענת התובעת, כי התנהלותם של הנתבעים גרמה להכשלת המיזם, תוך הצגת מצג שווא על פיו תקציב החברה נוצל במלואו ולא נותרה בו כל יתרה כספית. לגרסת התובעת, הנתבעים עשו שימוש בכספים לצרכים אישים, תוך העמסת עלויות שונות, שלטענת התובעת חלקן היה פיקטיבי, והוסתר מעיניה של התובעת. עוד טוענת התובעת, כי הנתבעים התעלמו מהסכמות יסוד שהיו בין הצדדים, הפרו את חובת האימון וחובת תום הלב, התנהגו בצורה רשלנית, וגרמו לקיפוח זכויות התובעת בחברה ובמיזם. עוד טוענת התובעת, כי התנהלות הנתבעים גרמה לפגיעה במוניטין שלה, תוך שהם מתעשרים על חשבונה, שלא כדין.
לטענת התובעת, בנסיבות המקרה, לא רק דוקטרינת "קיפוח המיעוט" מתקיימת אלא גם כן יסודות דוקטרינת "עושק המיעוט", ומשכך זכאית היא לקבל מלוא הסעדים להם עתרה.
9. התובעת מוסיפה וטוענת, כי על פי התקציב שהוכן, הנתבעים התחייבו להשקיע בפרויקט סך של 2,968,960 ₪, התחייבו לתת לתובעת זכות הצבעה השווה לזכות הצבעה שלהם, וכן התחייבו לתת לתובעת "זכות וטו" באופן שכל החלטה בחברה מחייבת הסכמת התובעת. לרבות החלטה לסגת מהמיזם.
עוד טוענת התובעת, כי הוסכם בין הצדדים, שחתימת כל אחד מהנתבעים בצירוף חתימתה של התובעת וחותמת החברה, יחייבו את החברה, ועוד הוסכם, כי ההחלטות בחברה תתקבלנה באישור כל בעלי המניות "פה אחד" (וראו פרוטוקול אסיפה מתאריך 21.6.2011 המסומן ת/4).
10. אציין, כי הנתבעים כופרים בפרוטוקול זה וטוענים לזיוף חתימתם. הנתבעים אף מכחישים, כי הסכימו להעניק לתובעת כל זכות חתימה או הצבעה כטענתה.