התובעת עומדת על כך, שההסכמות בעניין זכות ההצבעה שניתנה לה אומתו קונסולארית, ואף נשלחו לרואה החשבון וליועץ המשפטי של החברה, וביום 22.6.2011 הוגשו הסכמות הצדדים בעניין זה לרשם החברות. לטענת התובעת, אין כל מקום לקבל את טענת הנתבעים בדבר זיוף חתימתם של הנתבעים על הפרוטוקול. התובעת עומדת על כך שהנתבעים לא הציגו שום ראיה לתמיכה בטענתם זו, אף לא חוות דעת מומחה להשוואת כתבי יד. מנגד, מומחית מטעם התובעת שבדקה את החתימות המוכחשות וקבעה בחוות דעתה מתאריך 12.6.20146 כי בדרגת ביטחון גבוהה ביותר החתימות על גבי פרוטוקול האסיפה, אכן נחתמו על ידי הנתבעים.
11. לטענת התובעת, השקעתם של הנתבעים במיזם הסתכמה בסך של 1,300,000 ₪ (מיליון ושלוש מאות אלף שקלים) בלבד, וסכום זה הוא הסכום ששולם עבור רכישת הקרקע. יתרת הסכומים, שלטענת הנתבעים הוציאו במסגרת המיזם, העומדים לטענת הנתבעים על סך 460,754 דולר, אינם אלא סכומי כסף שהנתבעים הוציאו, ללא אישורה של התובעת, עבור הוצאות שונות והוצאות אישיות שהיו להם. לטענת התובעת, הנתבעים לא הוכיחו, כי הסכומים שלטענתם הוצאו למטרת המיזם מעבר לאותו סכום ששימש לרכישת המקרקעין, אכן שימשו למטרת המיזם.
12. להוכחת טענותיה, התובעת צירפה לתביעתה חוות דעתו של שמאי המקרקעין מר דורון ביתן, אשר העריך את השווי ההיפותטי של ממכר 8 יחידות הדיור המתוכננות בהתאם לתוכניות הבקשה להיתר שהוצגו בפניו, ועל בסיס שווי עלות קרקע היסטורית, והעריך שוויה של הקרקע בסך 1,300,000 ₪. לטענת התובעת בהנחה שהמיזם היה מתבצע במלואו, הרווח הצפוי לחברה היה עומד על סך כולל של 6,554,201 ₪ (רווח יזמי: 2,393,162 ₪, רווח מפרויקט: 3,713,812 ₪, תוספת הסכומים שהוציאו הנתבעים ללא אישור התובעת לטענתה: 447,227 ₪).
על כן, לטענת התובעת, אלמלא הוכשל המיזם על ידי הנתבעים, היא הייתה זכאית לקבל 10% מסכום הרווח הצפוי, וכן זכאית היא לקבל 10% מסכום ההוצאות שהוצאו על ידי הנתבעים שלא כדין (460,754 דולר). על כן, לפי חישוביה של התובעת, היא זכאית לקבל מהנתבעים סך 766,841 ₪.
13. התובעת טוענת, כי סמוך לאחר חתימת ההסכם לרכישת הקרקע, התעוררו הפרות של אותו הסכם על ידי מוכרת הקרקע, בגינן הוגשו שתי תביעות נגד מוכרת הקרקע, בעלי השליטה בה ועורכי דינה. תביעה אחת הייתה על סך 500,000 ₪, והתביעה השניה הייתה על סך 2,500,000 ₪. שתי התביעות נמחקו בהחלטה חד צדדית שקבלו הנתבעים, מבלי שקבלו עמדתה של התובעת, אף שלה יש זכות הצבעה שווה לזכותם. לטענת התובעת שתי התביעות הנ"ל מהוות "חלק בלתי נפרד מנכסי החברה ולנתבעים לא הייתה כל זכות לעשות בהן כבשלהם, קל וחומר בקבלת החלטה חד צדדית למחיקתן". לטענתה, ההחלטה שקבלו הנתבעים, למחוק התביעות, נוגדת אינטרס החברה, אינה עומדת בקנה אחד עם הסכמות היסוד בין הצדדים, ויש בה כדי לקפח ולפגוע בזכות הקניינית של התובעת בחברה.