17. הנתבעת 2 טענה כי בינה לבין התובעת נחתמו מספר הסכמי קבלנות משנה שהסדירו את אופן ביצוע ההתחשבנות בפרויקטים שבהם התקשרו הצדדים. על פי הסכמים אלה, התחייבה התובעת לבצע עבודות עבור הנתבעת 2, בפרויקט נשוא התביעה ובפרויקטים נוספים, כקבלן משנה שלה, תוך שהוברר לתובעת כי התשלום עבור ביצוע העבודות ישולם על ידי מזמין העבודות, במקרה דנן על ידי הנתבעת 1, אך ורק לידי הנתבעת 2 על פי ההסכם שיש לנתבעת 2 מול הנתבעת 1, ולא לה. כמו כן, סוכם כי התשלום המגיע לתובעת מן הנתבעת 2, ככל שמגיע, בגין ביצוע עבודות בפרויקט זה ישולם לתובעת בניכוי חומרים שהנתבעת 2 סיפקה אותם לתובעת, עלות הטיפול בהם ורווח קבלני של הנתבעת 2 (בין 2% - 4%), והכל כמובן במסגרת התחשבנות של הצדדים בכלל הפרויקטים.
18. לטענתה, ישנה הפרדה מוחלטת בין קבלת תשלומים ממזמין העבודות על ידי הנתבעת 2 בלבד, לבין התשלום שישולם לתובעת עבור ביצוע עבודות קבלנות המשנה. כל תשלום שהתובעת אמורה לקבל מהנתבעת 2, יתקבל אך ורק על פי כללי ההתחשבנות שיש בין הנתבעת 2 לתובעת ולא מידי הנתבעת 1.
19. הנתבעת 2 טענה כי היא זאת אשר מילאה את כל התחייבויותיה כלפי הנתבעת 1 מכוח החוזה לביצוע העבודות שנחתם ביניהם, והיא זו שזכאית לקבלת כל התמורה החוזית שמגיעה מן הנתבעת 1 בגין השלמת העבודות.
20. לטענת הנתבעת 2 ההסכם המשולש איננו יכול להיות הסכם לטובת צד ג' שכן הוא נכרת לפני שנכרת ההסכם בין התובעת לנתבעת 2. החוזה בין הנתבעות אינו מאזכר כלל את התובעת ואיננו תלוי או מותנה בהתקשרות שבין הנתבעת 2 לתובעת וגם לא נועד לצורך כך.
21. הנתבעת 2 טענה כי קיימת יתרת חוב של התובעת לנתבעת 2 בסכום העולה על 3 מליון ₪ וכי היא עומדת על קיזוז הסכום כנגד כל תביעה או טענה של התובעת כלפיה.
22. ביום 12.9.2017 התקיים לפניי דיון הוכחות במסגרתו נשמעו עדי הצדדים ונקבעו מועדים לסיכומים בכתב. מטעם התובעת נחקר המצהיר, מר קדמי, ומטעם הנתבעת 2 נחקר המצהיר, מר נג'יב חלבי. לבקשת הנתבעת 1 ובהסכמת הצדדים, התצהיר מטעם הנתבעת 1 מאת מר אחמד קאסם ג'בארין – הוצא מתיק בית המשפט בשל אי התייצבות העד.
דיון והכרעה:
23. לאחר שעיינתי במכלול המסמכים אשרו הוגשו לתיק, שמעתי את העדים ועיינתי בסיכומי הצדדים שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.
24. בספרו של פרופ' א. זמיר, חוק חוזה קבלנות (תשל"ד-1974), נאמר בהקשר זה: "נקודת המוצא בכל קבלנויות המשנה היא שמדובר בשתי התקשרויות חוזיות: בין המזמין לקבלן הראשי, ובין הקבלן הראשי לקבלני המשנה. במלים אחרות, נקודת המוצא היא שאין יריבות חוזית בין המזמין לבין קבלני המשנה".