25. בענייננו, קיימות שתי מערכות הסכמים - הראשונה - ההסכם המשולש אשר נחתם בין הנתבעת 1 , הנתבעת 2 ומדינת ישראל והשנייה – ההסכם בין התובעת לנתבעת 2.
26. אין קשר חוזי ישיר בין התובעת ובין הנתבעת 1. בית המשפט נדרש להכריע האם ההסכם המשולש מהווה הסכם לטובת צד שלישי , האם התובעת יכולה לתבוע את הנתבעת 1 מכוח המחאת זכות בכתב או בעלה פה או מכוח עשיית עושר ולא במשפט.
המחאת זכות – האמנם?
27. התובעת טענה כי הנתבעת 2 המחתה לה את הזכויות המגיעות לה מאת הנתבעת 1 במסגרת ההסכם. במסגרת סיכומיה, העלתה התובעת טענה ולפיה המחאת הזכות נעשתה בעל פה ובהתנהגות בשל העובדה , שהוכחה , כי התובעת התנהלה אל מול הנתבעת 1 , ביצעה את כל העבודות הנדרשות ממנה, הגישו חשבונות שאושרו ובכלל זה פעלה אל מול התושבים וגורמים שונים של הנתבעת 1.
28. עיון מדוקדק בהסכם בין התובעת והנתבעת 2 , בכל הקשור לנושא תביעה זו, מלמד כי אין כל זכר להמחאת זכות מאת הנתבעת 2 לטובת התובעת. סעיף 7.4 להסכם אליו מפנה התובעת אינו מהווה המחאת זכות וזו לשונו: " 7.4. במידה ומכל חשבון מאושר יעוכב סכום בשיעור כלשהו עד לביצוע מסירה סופית למזמין על ידי נסח הוא יחול גם על קבלן המשנה והסכומים שעוכבו יעמדו לזכות קבלן המשנה עם ביצוע המסירה הסופית למזמין.".
29. הלכה היא כי המחאת זכות אינה חייבת להיות בכתב ויכול שתיעשה בעל פה או בהתנהגות (ראו: ע"א 599/89 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פאר, פ"ד מה(4) 870, 874) , ברם התובעת לא הביאה כל ראיה התומכת בטענתה כי ניתנה המחאת זכות בעל פה או בהתנהגות ולא הובאו תצהירים המלמדים על התנהלות התובעת, עובדיה או נציגיה אל מול הנתבעות המלמדים על כך. טענות התובעת כי סיפקה את חומר הגלם, או הגישה את החשבונות ישירות לנתבעת 1 לא נתמכו בראיות כלשהן . העד מטעם התובעת, מר כרמי מקלדה, טען לפניי בעדותו ביום 12.9.17 כי לא סבר כי צירוף המסמכים נדרש או חשוב (ראו: עמ' 9 לפרוטוקול הדיון, שורות 17-19). התובעת אף לא הציגה כל מסמך המלמד על כך כי קיבלה תשלום ישירות מאת הנתבעת 1 וטיעוניה בעניין הועלו בעלמא. העד מטעם התובעת נתבקש להציג מסמך כאמור והפנה את בית המשפט לסעיף 7.4 להסכם (ראו: עמ' 9 לפרוטוקול הדיון שורה 35 ועמ' 10 לפרוטוקול הדיון שורה 1).
30. העד אף סתר את טיעוניו לעיל וציין כי הנתבעת 2 היא זו אשר סיפקה את החומרים לעבודות ובהתאם נערך קיזוז בכל הנוגע לאספקת חומרים וכי הסכומים בגין חשבונות המאושרים לא היו עוברים לתובעת על ידי הנתבעת 2 כפי שהם אלא לאחר התחשבנות וקיזוז בין התובעת לנתבעת 2 (ראו: עמ' 13 לפרוטוקול שורות 3-6).