31. העד מטעם התובעת טען כי על פי הוראות ההסכם (סעיף 7.1) היה עליו להגיש את החשבונות לנתבעת 2 אך בפועל ההתנהלות הייתה כי הגיש את החשבונות לעירייה (ראו: עמ'12 לפרוטוקול הדיון , שורות 23-31) - טענות אלה לא הוכחו.
32. כאמור, לא הוצגו לעיוני מסמכים בעניין זה ובהתחשב בעובדה כי מסמכים אלה, ככל שקיימים, הם בשליטתה של התובעת, אי צירופם נזקף לחובתה של התובעת (ראו: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נגד סלימה מתתיהו [פורסם בנבו] (12.9.91). על האמור אוסיף כי בעדותו של מר נג'יב חלבי, העד מטעם הנתבעת 2, הוא סתר את כל טענות העד מטעם התובעת וטען , בין היתר, כי לא הייתה "התחשבנות" ישירה בין התובעת לבין מי מנציגי הנתבעת (ראו: עמ' 18 לפרוטוקול שורות 7-16).
33. לסיכום נקודה זו התובעת לא הוכיחה את קיומה של המחאת זכות בכתב או בעל פה ובהתאם דין טענתה זו להדחות.
הסכם לטובת צד שלישי?
34. התובעת טענה כי ההסכם בין הנתבע 1 והנתבעת 2 הנו הסכם לטובת צד ג'. התובעת לא צירפה את ההסכם המשולש אשר נחתם בין הנתבעות ולא הפנתה לסעיפים שבו המלמדים על כך - טענתה הועלתה בעלמא ללא פירוט הנדרש בהתאם להוראות החוק.
35. סעיף 34 לחוק החוזים קובע כי : "חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן – המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו". התנאי להענקתה של זכות זו לצד שלישי הוא להראות כי פירושו הנכון של החוזה מלמד כי הצדדים להסכם , או מי מהם, נטלו על עצמם חיוב כלפי צד שלשי ובכך העניקו זכות לצד השלישי. בעניין זה יפים הדברים שנאמרו בע"א 3755-03 שמעון בן חמו נ' טנא נגה שיווק 1981 בע"מ [פורסם בנבו] (12.9.2004):
"המבחן להיותו של חוזה לטובת אדם שלישי הוא כוונת ההקניה (שלו, דיני חוזים מה' 2, 430). כדי "להפוך אדם שלישי למוטב אין די בכך שהחוזה יכלול חיוב לטובתו. יש להוכיח כוונה פוזיטיבית להקנות לו זכות לדרוש את קיום החיוב. אותה גמירת דעת הנדרשת לשם כריתת חוזה חיונית גם לשם הקניית הזכות למוטב" (שם, 431). זכות המוטב היא הזכות לדרוש את קיום החיוב (שם, 436) והיא נוצרת עם כריתת החוזה (שם, 440)."
36. ההסכם המשולש נחתם בין הנתבעות ומדינת ישראל אך לא הוגש על ידי התובעת אשר לא טרחה לפרט לפי איזה סעיפים בהסכם המשולש היא זכאות לדרוש את קיום החיוב כלפי כצד שלישי. ברי כי במקרה דנן, התובעת לא הוכיחה כוונה פוזיטיבית להקנות לה זכות לדורש את קיום החיוב על פי הוראות החוק והפסיקה ודין טיעוניה במקרה דנן להדחות.