עשיית עושר ולא במשפט:
37. התובעת אכן לא העלתה טיעונים בעניין זה במסגרת סיכומיה ויש לראות בה כמי שזנחה טענות אלה. חרף האמור, אציין כי טענות אלה הובאו במסגרת כתב התביעה וראוי להתייחס אליהן גם לגופן. לאחר שבחנתי את הטענות מצאתי כי גם טענות אלה דינן דחייה.
38. חוק עשיית עושר קובע בסעיף 1 כדלקמן:
"(א) מי שקיבל שלא על-פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכייה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה.
(ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה את בדרך אחרת".
39. בספרו של המלומד ד. פרידמן, דיני עשיית עושר ולא במשפט, (כרך א', מהדורה שניה, תשנ"ח-1998, בעמ' 200) צוין כי: "אדם הפועל מכוח חוזה עם אדם אחר איננו זכאי לתשלום מאנשים אחרים שנהנו מביצוע החוזה. ביצוע החוזה הוא בגדר עניינו שלו ושכרו הוא כפי שנקבע בחוזה. זאת ותו לא. התמורה שהעניק שייכת למתקשר השני, ששילם עבורה". הקושי מתעורר, כאשר צד לחוזה לא זכה בשכר החוזי שהובטח לו, בעוד שהתמורה, אשר ניתנה על-ידו במסגרת החוזה, הועברה לצד שלישי. הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט אינן מחייב קיומם של יחסים חוזיים.
40. על פי ההלכה הפסוקה, ישנם שלושה יסודות היוצרים,במצטבר, עילה על פי חוק עשיית עושר. בעניין זה אפנה להלכה שנקבעה ברע"א 371/89 אילן ליבוביץ נ' א. את י. אליהו בע"מ, פ"ד מד(2) 309, 321 (להלן: "פסק דין ליבוביץ") נאמר כי:
"סעיף 1 לחוק עשיית עושר מציב שלושה יסודות להתגבשותה של עילה על פיו (ראה ע"א 760/77 [5], בעמ' 577). היסוד הראשון הוא זה של ההתעשרות. במסגרתו נבחנת השאלה, אם הזוכה 'קיבל... נכס, שירות או טובת הנאה אחרת...'. היסוד השני עניינו בשאלה, אם ההתעשרות האמורה 'באה' לזוכה מן המזכה. כאן הדרישה היא, כי ההתעשרות של הזוכה תהא 'על חשבון' המזכה. היסוד השלישי מציב את הדרישה כי ההתעשרות של הזוכה על חשבון המזכה תהא 'שלא על-פי זכות שבדין'".
41. באשר ליסוד ההתעשרות אציין כי אין מחלקות בין הצדדים כי התובעת אכן ביצעה את העבודות הנדרשות ממנה בפרויקט באום אל-פחם וכי הנתבעת 1 נהנתה מהעובדות אשר בוצעו במקום.
42. באשר ליסוד השני, האם ההתעשרות האמורה "באה" לזוכה מן המזכה - עולה השאלה האם התובעת היא "המזכה" הגורם להתעשרות ? במקרה דנן אני סוברה כי המזכה הוא הנתבעת 2 ולא התובעת. אמנם, התובעת ביצעה את העבודות בפועל, ואולם העבודה בוצעה על-ידי התובעת עבור הנתבעת 2 על פי הסכם מפורט ביניהן ולא עבור הנתבעת 1. כאן אוסיף כי עצם ביצוע העבודות לטובת הנתבעת 1 אינו מלמד על כך כי הנתבעת 1 התעשרה על חשבון התובעת במלוא סכום התביעה שכן הסכום המגיע לתובעת בגין העבודות שביצעה על פי ההסכם עם הנתבעת 2, משתנה לפי היחסים החוזיים בין התובעת והנתבעת 2 ומשתנה לפי הקיזוז שיש לערוך בשל חומרי גלם עבורם שילמה הנתבעת 2 או כל התחשבנות אחרת.