12. הנתבעת 1 טענה כי עצם דחיית התביעה נגד הנתבעת 2 מחייב את דחיית התביעה נגדה שכן התובעת התקשרה בהסכם עם הנתבעת 2 ואין כל מסמך, הסכם או המחאת זכות, המקשר בין התובעת לבין הנתבעת 1. הנתבעת 1 והנתבעת 2 התקשרו בהסכם שאין בו כל זכר להמחאת זכות, ומדובר בהסכם "גב אל גב" שהוא מותנה בקבלת התשלום מאת צד ג'. המחאת זכות מחייבת הסכמת הנתבעת 2 בכתב והסכמה זו לא ניתנה. לא ניתן ללמוד מהתנהגות התובעת אליה הפנתה, כגון מימון חומרים, בכדי ללמד על המחאת זכות. לשון ההסכם בין התובעת לנתבעת 2 ובמיוחד סעיפים 6.19, 7.7., 7.4 ו- 7.1 מלמדים שההסכם שולל קיומה של המחאת זכות מהנתבעת 2 לתובעת.
13. הנתבעת 1 טענה כי התובעת לא העלתה כל טענה בכתב התביעה בדבר המחאת זכות בעל פה ובהתאם המדובר בהרחבת חזית אסורה, לה התנגדו הצדדים, אשר הועלתה אך ורק בשלב הסיכומים ודי בכך בכדי להורות על דחיית הטענה על הסף. ההסכם והתנהלות הצדדים מעידים בפירוש כי לא הייתה המחאת זכות לא בהתנהגות, לא בעל פה ולא בכתב.
14. הנתבעת 1 טענה כי ההסכם המשולש אינו הסכם לטובת צד שלישי, התובעת לא הפנתה לסעיפים התומכים בטענתה וסעיפים כאלה אינם קיימים. עוד נטען כי אין מקום לפצות את התובעת על פי הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט ולו מן הטעם כי התובעת זנחה את טיעוניה בסיכומים.
15. התביעה נגד הנתבעת 2 אכן נדחתה בהסכמת הצדדים אך עמדתה של הנתבעת 2 חשובה ומהותית לצורך הכרעה בתביעה שלפניי שכן היא הגורם המקשר בין הצדדים המתדיינים. הנתבעת 2 טענה בכתב הגנתה כי דין התביעה להדחות. לגרסתה - היא זו שמימנה את החומרים וביצעה את כל העבודות בפועל, הגישה את החשבונות , הייתה בקשר עם עובדי הנתבעת 1 , ובהתאם היא זכאית לתשלום מלוא הכספים המגיעים לידה. בין התובעת ונתבעת 2 התנהל הליך משפטי בבית המשפט השלום בחיפה במסגרת תיק 915-03-10 [פורסם בנבו] שעניינו ההתחשבנות הפנימית ביניהם מכוח הסכמי קבלנות משנה אשר נחתמו בין הצדדים. במסגרת אותו הליך, הנתבעת 2 הגישה תביעה כנגד התובעת כאן וכנגד בעלי מניותיה ודרשה החזר של 2,294,809 ש"ח בגין תשלומי יתר שהנתבעת 2 שילמה בכספים ובחומרים בכל הפרויקטים שבהם התקשרו הצדדים בהסכמי קבלנות משנה (נספח א' לכתב ההגנה).
16. הנתבעת 2 טענה כי אין לתובעת כל עילת תביעה מכוח ההסכם המשולש. הנתבעת 2 טענה כי הסתמכותה של התובעת על הסכם קבלנות המשנה שנחתם ביניהן בנושא פרויקט אום אל פחם איננו מקנה לתובעת עילה לתבוע במקומה או בשמה של הנתבעת 2 הכנסות שמגיעות לנתבעת 2 מן הנתבעת 1. הכספים המצויים אצל הנתבעת 1 שייכים אך ורק לנתבעת 2 שהיא צד להסכם עם הנתבעת 1, וככל שישנן לתובעת טענות כספיות כנגד הנתבעת 2 מכוח הסכם קבלנות המשנה וככל שישנה טענה כי הנתבעת 2 לא שילמה לה כספים ששולמו לה ממזמיני עבודות, כי אז מקומן של טענות אלה במישור היחסים הפנימיים של התובעת אל מול הנתבעת 2 להתברר במסגרת ת"א 915-03-10 [פורסם בנבו] אשר היה תלוי ועומד בבית המשפט השלום בחיפה שאוזכר לעיל.