6. התובעת טענה כי על פי סעיף 7.2 להסכם, התובעת התחייבה להגיש חישובי כמויות בגין אותן עבודות שביצעה באותו חודש בהתאם להנחיות הנתבעת 2, לא יאוחר מיום 25 לכל חודש עבודה. החשבון שהוגש לנתבעת 2 על ידי התובעת הועבר לאישור המפקח מטעם הנתבעת 1 ולאישור כל הגורמים המעורבים. עם אישור חשבון התובעת הועמד לזכותה הסכום המאושר בגין העבודות שביצעה באתר בגין אותו חודש ביצוע ובניכוי רווח קבלני לנתבעת 2.
7. התובעת טענה כי עמדה בכל תנאי ההסכם ומילאה אחר כל התחייבויותיה על פיו. לנתבעת 1 נותרה יתרת חוב בסכום של 230,204 ₪ מיום 21.10.2009 בגין ביצוע העבודות אשר עד היום טרם שולמה. הנתבעת 1 הודתה ביתרת החוב העומד על סך 230,204 ₪ המעוכבים אצלה בתור ערבות טיב עבודה עבור העבודות שבוצעו עד לתום תקופת האחריות. תקופת האחריות תמה והתובעת ו/או מי מטעמה לא נדרשו לבצע כל עבודה, ועל כן היא זכאית להחזר הסכום המעוכב.
8. במסגרת כתב התביעה טענה התובעת כי היא זכאית לתשלום מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט בהתאם לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר") ובהתאם להוראות סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973 (להלן: "חוק החוזים") מן הנימוק כי ההסכם שנחתם בין הנתבעות הוא הסכם לטובת צד ג' כאשר לעמדתה, הוכח כי כוונת הצדדים הייתה כי התובעת תבצע את העבודות, תפקיד את הערבויות ועל פי ההסכם בינה לבין הנתבעת 2 היא זכאית לקבל את כספי הערבויות והכספים המעוכבים אצל הנתבעת 1.
9. במסגרת הסיכומים, העלתה התובעת טענה נוספת ולפיה ההסכם כולל המחאת זכויות הנתבעת 2 אליה. התובעת טוענת כי המחאת זכות זו גם ניתנה בהתנהגות שכן התובעת קיבלה מאת הנתבעת 1 תשלומים ישירות. התובעת הפנתה לע"א 599/89 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פאר פד מה(4) 879, עמ' 874 וטענה כי המחאת זכות אינה מחייבת מסמך בכתב.
10. התובעת טענה כי הנתבעת 2 לא תבעה את הזכויות המגיעות לידיה מאת הנתבעת 1 כי היא המחתה את הזכויות לתובעת וכי כל תביעה אשר תוגש כעת תידחה בשל טענת התיישנות.
11. הנתבעת 1 טענה כי דין התביעה להידחות. לגרסת הנתבעת 1, מדינת ישראל העבירה את הסכומים המגיעים לנתבעת 2 בגין העבודות, בהעברה כספית ישירות לידיה. הנתבעת 1 אישרה כי עיכבה סכום של 230,204 ₪ לאחר סיום העבודות ולגרסתה הנתבעת 2 תבעה את הסכום שעוכב על ידי הגשת תביעה נגד מדינת ישראל. עיכוב הכספים נעשה אל מול הנתבעת 2 והנתבעת 1 ענתה לכל פנייה כי בידיה כספים לטובת הנתבעת 2 ולא לטובת התובעת.