64. בתאריך 22.10.17, שלושה ימים לפני ישיבת ההוכחות האחרונה שהיתה קבועה בתיק, הגישה התובעת בקשה לפיצול סעדים, לפי תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובמסגרתה זו ביקשה "פיצול סעדים כך שאם ביהמ"ש הנכבד ישאיר את גבול המגרשים בהתאם למצב הקיים תוכל המבקשת להגיש תביעה כספית ולתבוע את מלוא נזקיה" (סעיף 7 לבקשה).
עוד נטען כי "בעת הזו כלל לא ניתן להעריך את נזקיה של המבקשת הנובעים מתוצאה ישירה של מיקום קו החלוקה – הגדר שתקבע ע"י ביהמ"ש" (סעיף 8 לבקשה), וכן כי "קו החלוקה יש בו להשפיע על גודל המגרש של המבקשת ויותר מכך יש בו כדי להכתיב את היקף זכויות הבניה במגרש של המבקשת אשר בעת הזו כלל לא ניתן להערכה" (סעיף 10 לבקשה).
במועד הגשת הבקשה ניתנה החלטה שהיא תידון במהלך הישיבה, ובסופה של הישיבה הוחלט שהצדדים יוכלו להתייחס לבקשה בסיכומיה.
65. בסיכומיה חזרה התובעת על בקשתה לפיצול סעדים כפי שהועלתה בבקשה מיום 22.10.17, כשהיא טוענת כי "בעת הזו אין באפשרות התובעת לכמת ולהעריך את מלוא הנזקים שנגרמו לה ממחדלי ומעשי הנתבעים, כף שלמעשה טרם התגבשו כל נזקי התובעת."
הנתבעים התנגדו לבקשה בסיכומיהם, כי היה על התובעת להכניס בגדר התביעה את מכלול הסעדים אותם ביקשה, וכי ההליך אינו בגדר "תוכנית כבקשתך", בו יכולה התובעת לבקשת את פיצול הסעדים כאשר התברר לה שמזלה לא שפר עליה במסגרת ההליך.
66. האמת היא שהבקשה לפיצול סעדים, כפי שנוסחה ע"י התובעת, מתייתרת נוכח הנטען בה.
ודוקו. התובעת אינה מצביעה על נזק מסויים, שאת הפיצוי בגינו היא יכולה היתה לתבוע במסגרת ההליך שלפניי, ואשר לגביו מבוקש פיצול סעדים, שהרי רק ביחס לנזק שכזה ניתן היה לדון בבקשה לפיצול סעדים.
משכך הם פני הדברים, אין נפקות של ממש לבקשת התובעת לפיצול סעדים, שהרי התובעת מבקשת לשמור על זכותה לתבוע נזק ערטילאי אותו היא לא מגדירה, ואשר גם לשיטתה אינו ניתן להערכה נכון להיום, וביחס לנזק שכזה אין טעם במתן היתר לפיצול סעדים.
נוסיף כי ככל שאכן הכוונה לנזקים שנגרמו עקב השימוש שעשו הנתבעים לאורך השנים, אך לא ניתן להעריכם משום שטרם התגבשו, הרי שאין כל צורך בפיצול סעדים לגביהם, שכן העילה בגין נזקים שכאלה תיוולד רק עם התגבשותם.
ככל שתוגש בעתיד תביעה בגין סעד כספי שהעילה בגינו לא התגבשה במועד הגשת התביעה, לרבות סעד בגין נזק שטרם התגבש במועד זה, אין צורך כעת במתן פיצול סעדים ביחס אליו, משום שאין מניעה עקרונית מהגשת תביעה בגינו, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בשאלת קיומה של עילה בידי התובעת ביחס לסעד שכזה, ובשאלה האם הקביעות בפסק הדין הנוכחי חוסמות, מכוח מעשה בית דין, את האפשרות לקבלו.