61. אשר לסעד המבקש להכיר בזכאות לשימוש במחצית מזכויות הבניה ברכוש המשותף ובחלקה כולה, הרי שמעבר לאמור לעיל נציין, כי התובעת לא הוכיחה נתונים בסיסיים בהקשר זה, כמו עצם קיומן של זכויות בניה והיקפם.
לא רק זאת, אלא שבסטטוס הנוכחי של התובעת, אשר לכל היותר היא בעלת זכות אובליגטורית להירשם כחוכרת במקרקעין, לא הוכח שלתובעת יש "זכויות בניה", וממילא לא הוכחה זכאותה בזכויות בניה, בהיקף כזה או אחר, ברכוש המשותף ובחלקה בכלל.
62. הסעד שנותר לדיון, מבין הסעדים שנתבעו במסגרת התביעה, נוגע לבקשת התובעת "לחייב את הנתבעים בתשלום דמי שימוש ראויים בגין השימוש שעשו הנתבעים ברכוש המשותף על פי חלקה של התובעת ברכוש המשותף – כפי שייקבע שמאי מטעם ביהמ"ש" (סעיף 28(ו) לכתב התביעה).
חומר הראיות מעלה, כי התובעת לא הוכיחה זכאות לסעד המבוקש, ולו מפאת העובדה שהיא לא הוכיחה, ולו באופן קלוש, מהם דמי השימוש הראויים ביחס לשטח "העודף" בו עשו הנתבעים שימוש, כאשר בהקשר זה יצויין כי לא רק שהתובעת לא הגישה חוות דעת שמאי או מומחה אחרת להוכחת שיעור דמי השימוש, אלא שהיא לא טרחה אפילו לטעון לגבי שיעורם.
די היה בכך כדי להביא לדחיית תביעתה של התובעת בנדון, וזאת במנותק משאלת עצם הזכאות לדמי שימוש.
63. להשלמת התמונה נציין, כי אין בעדות התובעת לפיה הנתבעים, או מי מהם, הציעו לה, בשלב כזה או אחר, סכום כספי תמורת השטח העודף (סעיף 15 לתצהיר עדותה הראשית) כדי לשנות מהתוצאה ביחס לדחיית התביעה בגין הסעדים אותם ביקשה.
אכן, הנתבע יוסף פרחי אישר בחקירתו הנגדית, כי לפני הגשת התובענה הוא הציע לשלם לתובעת עבור השטח העודף (עמ' 56 לפרוטוקול), וזאת במסגרת ניסיון להגיע איתה להבנות בכדי לסיים את הסכסוך ביניהם (וזאת כארבע שנים לפני הגשת התביעה, קרי לאחר פניית התובעת בשנת 2008).
ברם, ניסיון להגיע להסדר במסגרת משא ומתן עובר להגשת תביעה, וביסוס זכות לסעדים הנתבעים לחוד.
יודגש שהתובעת לא ביססה את עילת תביעתה על הסכמה מצד הנתבעים לתשלום סכום כזה או אחרת, ואף לא טענה בנדון להודאת בעל דין מצד הנתבעים, ובסיכומיה (לרבות סיכומי התשובה) כלל לא נדרשה לעובדה זו.
כאמור, חומר הראיות מוביל למסקנה משפטית השוללת את זכויות התובעת לסעדים המבוקשים, ואין בחלופת הצעות במסגרת משא ומתן שהתנהל בין הצדדים עובר להגשת התובענה בכדי לשנות ממסקנה זו.
האמור נכון גם ביחס לסעד של חיוב הנתבעים בדמי שימוש, סעד שכאמור כלל לא הוכח ע"י התובעת.
ולסיום – הבקשה לפיצול סעדים