עיקרי טענות המבקש
18. המבקש טוען, כי הפעולות שבוצעו באיגוד לשם הדחתו מתפקידיו, יסודן במניעים זרים ופסולים במטרה, בין היתר, למנוע ממנו מליישם את מסקנות הטיוטה, להימנע מהפללה עצמית ולמנוע השבת כספים שהתקבלו שלא כדין. המבקש הבהיר, כי הליקויים שלתיקונם פעל, כללו, בעיקר, בקשה לטיפול באחד משופטי הכדור-יד שבאיגוד, שנמצא כי הורשע בעבירות מין והועסק על ידי האיגוד בניגוד לחוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001 וכן, החלפת "שומרי הסף", בדמות מנכ"ל האיגוד – מר א' דויטש וכן שמחי, שלטענתו, גרמו, במעשה או במחדל מצדם, למסקנות החמורות שבטיוטה.
המבקש הוסיף על כך וטען, כי פעולותיו להחלפת הנפשות הפועלות באיגוד, יסודן בטיוטה ובמסמך ההמלצות, בו ההנחיות לתיקון הליקויים מאת מבקר האיגוד, שאושר על ידי רואה החשבון והיועץ המשפטי של האיגוד, שציין, בין היתר, כי יש: "להבהיר לרשם העמותות שהנפשות הפועלות כיום לאחר תיקון הליקויים שונות מאלו שהיו בזמן הליקויים". המבקש הדגיש, כי בחוות דעתו של רואה החשבון רובין, צוין כי: "מנכ"ל העמותה פעל ביחד עם יו"ר הוועד לקידום אינטרסים אישיים"... "ועד העמותה כשל בפיקוח על יו"ר העמותה, ויו"ר העמותה עשה בה כשלו"... "ליו"ר הוועד מר שמחי קיימת שליטה והגמוניה בעמותה".
19. תימוכין בעמדתו, לפיה מאמצי המשיבים להדחתו נבעו מפעולותיו לתיקון הליקויים, מוצא המבקש בעובדה שהניסיונות להדחתו החלו מיד לאחר שהחל לפעול לתיקון הליקויים; בעובדה שלא גולו מסקנות ועדת הבדיקה הפנימית שהקימו המשיבים; בעובדה שהנימוקים להדחתו לא נמסרו לו עובר ליום 27.11.17 – יום אחד בלבד לפני האסיפה הכללית שנקבעה על פי ההסדר הדיוני; בעובדה שהנימוקים שנמסרו היו כלליים ומעורפלים ובבקשה למנוע ממנו את זכות הטיעון והייצוג באסיפות הכלליות שבהן נדונה הדחתו. לגישת המבקש, התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם טובת העמותה, עם מטרותיה ועם הוראות הדין החלות על גופים דו-מהותיים ולכן, יש להורות על בטלות ההחלטות שהתקבלו מכוחה.
20. עוד נטען, כי ההחלטות בעניינו של המבקש התקבלו מתוך ניגוד עניינים. המבקש הצביע על העובדה שבאסיפות הכלליות, לרבות אלו שכונסו על פי ההסדר הדיוני, נכחו חברי הוועד המנהל של האיגוד בתקופה המבוקרת, חברי ועדת הביקורת בתקופה המבוקרת, היועץ המשפטי והצדדים הקשורים, כהגדרתם בדו"ח הביקורת. בנסיבות אלו ולגישת המבקש, אין דבר לבד ממראית עין בעובדה שההצבעה על הדחתו בוצעה על ידי נציג אחר מטעם העמותות החברות באיגוד ואין בכך כדי לרפא ניגוד עניינים מובנה.
21. ביחס ליועץ המשפטי של האיגוד, טוען המבקש, בין היתר, כי על אף שתפקידו מחייבו לייצג נאמנה את עניינו של האיגוד, הוא פועל, במקביל, לייצוג האינטרס של חלק המשיבות 2 – 7; כי הוא מחזיק בעמדה אישית המנוגדת לתפקידו, בהיותו מייסד עמותת הכדור-יד של נס-ציונה, היא העמותה שיזמה את ההדחה; כי הוא נמנה על אותם שומרי סף בתקופת הביקורת, לנוכח מכתביו מהימים 28.4.13 ו- 2.5.13, הכוללים התייחסות לחשבוניות וכן כי הוא חברו הקרוב של שמחי המצוי במוקד דו"ח הביקורת.
עיקרי טענות המשיבים 1 - 7
22. לטענת המשיבים 1 – 7 (להלן, ביחד: "המשיבים"), התנהלותם ומניעיהם, יסודם בשיקולים ענייניים, הקשורים באי-התאמת המבקש לתפקידיו באיגוד. לשיטתם, אין ממש בטענת המבקש לפיה נמנעו מאמציו לתיקון הליקויים באיגוד, גם בהסתמך על דבריו לפרוטוקול הדיון לפיהם לא נמנעה ממנו שום פעולה שביקש לבצע, למעט ביחס לאופן פיטורי המנכ"ל שמחי (ראו פרו' עמ' 18 שו' 1-18), המשיבים הדגישו, כי הסמכות לפטר את המנכ"ל נתונה לוועד המנהל ולא למבקש וכי עמדת ההנהלה הייתה שאין להסתמך על הטיוטה וכי יש להמתין לדו"ח הביקורת הסופי וליתן למנכ"ל תקופת ניסיון בת שלושה חודשים. לשיטת המשיבים, הם התנגדו אך לאופן שבו ביקש המבקש להעביר את המנכ"ל מתפקידו ולא לעצם המהלך.
המשיבים הוסיפו על כך וטענו, כי הם מייחסים חשיבות רבה לממצאי הביקורת ולהפקת הלקחים המחויבים. לכן, הבהרות שהתבקשו מהאיגוד מאת המשיב 9, זוכות למענה ולטיפול, ניתן אישור ניהול תקין לאיגוד לשנת 2019 והעסקתו של שמחי הסתיימה לאחר שימוע ובהתאם להסכמה שאליה הגיע עם האיגוד (ראו פסקאות 17, 156-158 לכתב התשובה).
23. ביחס לסעדים העוסקים באופן שבו כונסו ונוהלו האסיפות הכלליות שבהן נדונה הדחת המבקש, טענו המשיבים, כי אסיפות אלו כונסו על פי הוראות בית המשפט בגדר ההסדר הדיוני; כי אסיפות אלו התבקשו על ידי 19 עמותות החברות באיגוד, שלהן 70% מקולות ההצבעה בו ואשר המשיבות 2 – 7 הן רק חלק קטן מהן; כי ניתנה למבקש ולבאי כוחו זכות הטיעון וכי ההצבעה בוצעה על ידי נציגים שונים מאלו שכיהנו בתקופה המבוקרת. עוד נטען, בשלב הסיכומים, כי אין להיעתר לסעד המבוקש מבלי שכלל העמותות שכינסו את האסיפות בגדר ההסדר הדיוני צורפו לתובענה זו וניתנה להן זכות טיעון.
24. המשיבים סבורים, כי אין בממצאי שבטיוטה, כדי להטיל דופי בהתנהלות חברי ההנהלה בתקופה המבוקרת, או כדי להעמידם בניגוד עניינים. זאת, כדברי המבקר הפנימי של האיגוד – רו"ח מר מועלם, בישיבת הנהלת האיגוד מיום 10.5.17, לפיהם חברי ההנהלה לא ידעו בזמן אמת על אודות העברות הכספים מושא הפרשה. כן נטען, שהמבקש עצמו מינה חברי הנהלה לתפקידים שונים באיגוד, בעוד שכעת הוא טוען שהם פועלים בניגוד עניינים. בכלל זה, תמך המבקש במינויו של ע' קושמרו (נציג המשיבה 6) להנהלת האיגוד והציע למנות את נציגי המשיבות 2, 3, ו- 6 (ה"ה מר א' יחזקאל, מר ד' פלח ומר ע' קושמרו) לוועדת ביקורת בראשותו.
25. ביחס לטענה בדבר עריכת הצבעה גלויה בסוגיית הדחת המבקש טענו המשיבים, כי בתקנון האיגוד נקבע שכל הליכי הבחירות יהיו חשאיים וכך עולה גם מהוראות המשיב 9. הובהר, כי מטרת חשאיות ההצבעה היא למנוע השפעה חיצונית ובלתי הוגנת על חברי האסיפה הכללית ולאפשר להם להצביע על פי צו מצפונם, באופן שיש בו כדי להעניק הזדמנות הוגנת אף למבקש ולמי שמעוניין להצביע בעדו.
26. יתרה מכך, המשיבים סבורים כי אין להידרש לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ביחס לנושאים שבמחלוקת והם שבו והבהירו, כי לא ננקטו הליכים פליליים כנגד האיגוד, או מי מאורגניו.
עיקרי טענות המשיבים 8 – 9
27. המשיבים וגם המשיבים 8 – 9 (להלן, ביחד: "המדינה"), טוענים כי לנוכח ההסדר הדיוני בדבר אופן כינוס האסיפות הכלליות והגורמים הרשאים להשתתף בהן, התייתרו הסעדים שהתבקשו ביחס לכך וכן ביחס לזכות הטיעון והשימוע. המדינה סבורה, כי לא נפל פגם פרוצדורלי באסיפות הכלליות שכונסו על פי הוראות ההסדר הדיוני. לשיטת המדינה, העובדה שבאסיפות אלו נכחו נציגים שלא כיהנו בתקופת הביקורת ולא הובעה לגביהם ביקורת מצד גורמי הפיקוח, מייתרת את הטענה בדבר ניגוד העניינים.
28. עוד נטען, כי לא ניתן למנוע מהעמותות עצמן להצביע באסיפות הכלליות, משום שבכך תתהווה פגיעה בתקנון האיגוד ובעקרונות הממשל התאגידי בעמותות, לפיהם חברי העמותה הם שמצביעים ובוחרים במוסדות העמותה. בד בבד, מבהירה המדינה כי בהיעדר מידע מתאים, אין באפשרותה להביע עמדה ביחס למניעים שביסוד העברת המבקש מתפקידיו.
29. אשר לאופן ההצבעה באסיפה הכללית להעברת המבקש מתפקידו, הבהירה המדינה כי אין הנחיות בנושא זה בתקנון האיגוד או בחוק. המדינה הוסיפה, כי התקנון קובע שהצבעה בבחירות לאיגוד תיעשה באופן אישי וחשאי וכך צוין בהנחיות המשיב 9. גם המדינה מציינת כי בחירות חשאיות נועדו להגשים את חופש ההצבעה של חברי האיגוד ויש ללמוד מכך גם לגבי אופן ההצבעה להעברת גורמים מתפקידם באיגוד.