24. אינדיקציות נוספות לשוחד? על אף קביעתו כי מירוץ ההתיישנות מתחיל עם הצגת ההמחאה בשנת 2001, מצא בית משפט קמא להתייחס למועדים מוקדמים יותר, כחיזוק למסקנה כי חברת החשמל ידעה על קשרי השוחד בין כהן לבין חשמל הצפון ומנהליה.
איני סבור כך. סברדלוב שימש כמבקר הפנים של חברת החשמל, ותצהירו ניתן בתמיכה לעמדתה בעתירה המינהלית שהגישה חשמל הצפון כנגד השעייתה מרשימת הספקים. מהתצהיר, שצוטט לעיל, עולה כי נתגלו ממצאים חמורים הן באגף האספקה והאחסנה שבראשו עמד כהן, אך גם באגפים נוספים, וכי חברת החשמל אף הגישה תלונה למשטרה כנגד חשמל הצפון, אך כאמור בתצהיר "משטרת ישראל הודיעה לחברת החשמל, כי אין בדעתה לנהל חקירה בנוגע למבקשים, כל עוד לא יוצגו בפניה, על ידי חברת החשמל, ראיות של ממש, בדבר קיומם של מעשים פליליים". לא רק שאין להסיק מהתצהיר ידיעה בפועל של חברת החשמל, נהפוך הוא. מהתצהיר עולה כי התעוררו חשדות, להבדיל מידיעה בפועל, וחשדות אלה לא נסבו על קשרי שוחד אלא על יחסי ספק-לקוח, נוכח החשש כי הספק מרמה את חברת החשמל.
25. בדומה, גם אין במכתב של מנכ"ל חברת החשמל דאז, מר רפי פלד, משנת 2000, כדי לאשש ידיעה על קשרי שוחד בין כהן לבין חשמל הצפון. במכתב הלין רפי פלד על "תופעה בלתי בריאה של ספק חדש המספק נתח בלתי סביר מסך כלל הרכש של האגף בתחומים מסויימים", ועל כך שחברת רייקם "הפועלת באמצעות 'חשמל הצפון', כספק יחיד, הצליחה להשיג מחירים גבוהים מאוד תוך ניצול היותה ספק יחיד". מכתב זה מעיד על חשדות ואי שביעות רצון ביחסי ספק-לקוח, להבדיל מידיעה על קשרי שוחד.
26. חיזוק נוסף לידיעתה של חברת החשמל מצא בית משפט קמא בתצהירו של עו"ד קליר (שבתקופה הרלוונטית שימש כיועץ המשפטי של אגף אספקה ואחסנה, שבראשו עמד כהן). במהלך שיחת מסדרון בינו לבין מר אברבך, מי שהיה מנכ"ל המשיבה 7 באותה תקופה ומתחרה של חשמל הצפון, התבטא אברבך כי כהן נוטל שוחד מטוקאן. עו"ד קליר הצהיר כי הדברים לא נראו לו הגיוניים, מה עוד שאלו נאמרו על ידי מתחרה ישיר של חשמל הצפון. בית משפט קמא קבע כי:
"המידע שהגיע לאזניו של עו"ד קליר, חייב היה לשמש כגורם הדק, שהזניק לאוויר העולם את חובת התובעת לבדוק את העובדות. המידע שהגיע לאזניו של עו"ד קליר, היה חייב לגרום לתובעת לבדוק אותו, בין אם כדי להפריכו ובין אם כדי לאששו. גם אם נתעלם ממידע זה, ונניח כמו עו"ד קליר, שהיה מדובר ברכילות בלבד, הרי שבתאריך 3.9.2001 כבר אין מדובר בידיעה קונסטרוקטיבית אלא בידיעה של ממש" (פס' 38(ד) לפסק הדין).