--- סוף עמוד 25 ---
השוק' של הצדדים ויכולת השפעתם על התחרות החופשית בשוק... באמצעות הגדרת השוק ניתן לזהות השפעה שלילית על השוק – 'כשל שוק', המאפשר לחברות המחזיקות בכוח שוק להרע את תנאי הסחר בו באופנים שונים, על-ידי העלאת מחירים או הורדת איכות המוצר, בהשוואה לתנאים שהיו נקבעים על-ידי כוחות השוק בשוק תחרותי-חופשי" (שם, פסקה צ"ו).
בין הפרמטרים השונים אותם יש לבחון במסגרת ניתוח השוק, ניתן למנות, בין היתר, את מידת ריכוזיותו של הענף, נתחי השוק של הצדדים הרלבנטיים, קושי בכניסה אל הענף ועוד (גילה – תניות אי תחרות, בעמ' 114-113). כאמור, הדבר תלוי נסיבות ומשתנה מהסדר למשנהו.
מח. לסיכום חלק זה, יש לפרש את יסודות עבירת ההסדר הכובל לפי סעיף 2(א) באופן הבא: "הסדר" – יש ליתן ליסוד זה פרשנות מרחיבה, שתכלול גם רמה נמוכה של תיאום כמו קריצת עין או כל הבנה אחרת, תוך מתן חשיבות מוגבלת, אם בכלל, לדרישת המסוימות החוזית, נוכח השוני המהותי שבין "הסדר" ל"חוזה"; "כבילה" – יש להעניק משקל מופחת ליסוד זה כיון שאינו תורם לבחינה תחרותית מהותית של ההסדר הקונקרטי; "עלילות" – יש לפרש יסוד זה באופן תכליתי ולהימנע מפרשנותו הדווקנית, וכן אין חובה לערוך ניתוח שוק בכל מקרה ומקרה כדי להראות כי יסוד זה מתקיים – כל מקרה ייבחן לגופו.
סעיף 2(א) לחוק - מן הכלל אל הפרט
מט. נסיונם של רוזנהויז וגידור להגיע להסדר מול הספקים נלמד בעיקר מעדויותיהם והודעותיהם השונות של הספקים. אלה, לטעמי, אינן מותירות ספק באשר לכוונתם להגיע עמם להסדר כובל אסור. בית המשפט מצא גרסאות אלה מהימנות, ומנגד דחה את הסברי המערערים לדברים, לאחר שמצא כי אינם משכנעים. לא מצאתי כי יש בטענות המערערים לעניין זה כדי לשנות מממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי, אשר יתרונו בהתרשמותו הישירה מן העדים שהעידו לפניו (ע"פ 6972/09 אבוטבול נ' מדינת ישראל, פסקה ל"ב (2012); ע"פ 993/93 אבוטבול נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(1) 485, 491 (1993); ע"פ 8591/10 נחום נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה ט"ו (2011)). העדויות וההודעות מפורטות בהרחבה בהכרעת הדין, ולכן אביא בקצרה אך את עיקרן.
--- סוף עמוד 26 ---
שיחות רוזנהויז עם הספקים
נ. וינשטיין, מנכ"ל ויסוצקי, העיד כי רוזנהויז התקשר אליו פעמיים. בשיחה הראשונה מיום 21.12.2008 התלונן רוזנהויז על כך שויינשטיין ממשיך לספק סחורה למגה למרות מחירי המבצע הנמוכים (ע' 29 לפרוטוקול הדיון מיום 10.3.2011, ש' 5); משהשיב לו ויינשטיין כי אינו יכול לעשות זאת שכן ויסוצקי בעלת מונופולין בתחומה – וכלשון ויינשטיין : "אני אמרתי שעל פי החוק אני לא יכול להפסיק לספק סחורה" – רוזנהויז התעקש והשיב בכעס כי וינשטיין יכול לעשות כן (שם, ע' 32, ש' 28-23), ושהוא עצמו ישקול את צעדיו (שם, ע' 33, ש' 14). למחרת, התקשר אליו רוזנהויז בשנית, ושאל אותו בכעס האם ראה שהמבצע ממשיך. זמן קצר לאחר מכן החליטו בשופרסל על הורדת כל מוצרי אייס טי ויסוצקי ממדפי שופרסל, מוצרים אשר נמכרים ברשת, לפי עדותו של ויינשטיין, החל משנת 1996 (שם, ע' 34, ש' 8-1). כתימוכין לעדותו של וינשטיין הובאה גם עדותו של מר נתי בר, סמנכ"ל מכירות בויסוצקי, אשר שהה בזמן השיחה הראשונה עם ויינשטיין במשרד, והעיד כי שמע את דבריו האמורים של ויינשטיין לרוזנהויז (פרוטוקול הדיון מיום 17.3.2011, ע' 144, ש' 27-25).