--- סוף עמוד 30 ---
ולא של כולם, אין בה כדי להפחית מהטענה כי מדובר היה בסנקציה מרתיעה כתגובה למבצע מגה – ברי, די בהסרת מוצריהם של חלק מן הספקים כדי לשדר מסר מאיים לספקים הנוספים, למען יראו וייראו. יטען הטוען, כי אי משלוח מכתב מעיד על אמוציונליות ו"יריה מן המותן" או "תגובת בטן". המענה לכך הוא, כאמור, בלוח הזמנים של מספר פעולות וכן בשיתוף בין רוזנהויז לגידור, המעקר את המעטה הרגשי.
נט. מכל האמור, אין אלא להסיק כי מדובר בנסיונם של רוזנהויז וגידור לערוך הסדרים כובלים אנכיים, בין שופרסל לבין הספקיות האמורות, לפיהן תגבלנה הספקיות עצמן ביחסיהם המסחריים מול מגה; להסדרים אלה, אילו התגבשו, היו השפעות אופקיות מובהקות וישירות, שכן מטרתם היחידה היתה להעלות את המחירים שמציעה מגה, מתחרתה הישירה של שופרסל, לקהל לקוחותיה. רוזנהויז וגידור ביקשו לעשות כן באמצעות פניה ישירה לספקים להפסקת המבצע, הנלמדת כאמור הן מתוכן השיחות הראשוניות, והן מעצם קיומן של השיחות ביום שלמחרת. אף כי לא ידוע מהי הדרך המדויקת בה ביקשו המערערים להביא להפסקת המבצע, ברי כי היה בהסדר, אילו התגבש, כדי לכבול את הספקים במערכת היחסים בינם ובין מגה, ולהרע את התנאים המסחריים שמציעים הספקים למגה, או להפסיקם כליל. די בכך כדי לבסס את קיום יסודות ה"הסדר" ו"הכבילה". עצם קיומו של העונש בחלק מן המקרים – הורדת חלק מן המוצרים מגיוון – אף שאינו הכרחי לשם ביסוס יסודות העבירה, תומך מבחינה ראייתית במובהק בעובדה שהמערערים שאפו לקיים הסדר כובל של ממש, ולא היה מדובר באיומי סרק או בפרץ זעם רגעי של רוזנהויז, כטענתם. בלשון פשוטה: אילו צלח חפצם של רוזנהויז וגידור, היה הצרכן משלם יותר בעבור מוצרי הספקים שרכש במגה. מה לפנינו – אם לא מאמץ להסדר כובל?
ס. אשר לשאלת העלילות של הפגיעה התחרותית – כאמור, המערערים טוענים כי שגה בית המשפט בקביעתו אילו התגבש ההסדר, היה בו כדי לפגוע בתחרות, שעה שלא הוגשו חוות דעת כלכליות המוכיחות זאת. ואולם, כפי שציינתי מעלה, אין הכרח בכל מקרה ומקרה כי תוגש חוות דעת כלכלית המבססת את הפגיעה התחרותית על סמך מחקר שוק מעמיק, כיון שיתכנו מקרים בהם די בנסיבות המקרה כדי לבסס את יסוד העלילות. כזה הוא המקרה שלפנינו – מדובר בניסיון להגביל את התחרות בשוק המזון הקמעונאי בין שתי הקמעונאיות הגדולות במשק. דו"ח ה-OECD (The Organization for Economic Co-operation and Development) משנת 2014 בחן באופן השוואתי את ריכוזיות שווקי המזון בין מדינות ה-OECD. בין היתר, נבחנה הריכוזיות באמצעות