--- סוף עמוד 52 ---
שאינו מבין איך הוא ממשיך לספק סחורה למגה (ע' 29 לפרוטוקול הדיון מיום 10.3.2011, ש' 5). בזאת יש הפרה ישירה של תכלית חוק ההגבלים העסקיים, שכן – בלשון פשוטה – מה יותר מקריאה להעלאת מחירים, כפי שהיתה בפועל, כדי להתנגש חזיתית עם כל רעיון התחרות?
צב. אשר לאחריותו של גידור, זו נסמכת על סעיף 48 לחוק הקובע כך:
"נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר-בני-אדם, יואשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו חבר-בני-אדם, מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל אמצעים סבירים להבטחת שמירתו של חוק זה."
סעיף זה חל הן כאשר מבצע העבירה העיקרי נמצא בעמדה זוטרה מזו של אותו "מנהל פעיל", והן כאשר נמצא הוא בעמדה בכירה יותר, כבענייננו, בו אחריותו של גידור היא במהותה למעשיו של רוזנהויז. כפי שמציין לעניין זה לדרמן:
"מקום שנושאי-משרה אלה יודעים או שניעור חשדם כי בכירים מהם במעמד בגוף המשפטי מעורבים, במישרין או בעקיפין, בפעילות עבריינית במהלך עבודתם ובמסגרתה, הם חייבים לנקוט צעדים למנוע את מימוש העשייה הפלילית, שאם לא-כן, יחוייבו גם הם בעונשין בעטיה" (א' לדרמן "אחריות פלילית של אורגנים ושל נושאי משרה בכירים אחרים בתאגיד" פלילים ה' 101, 145-144 (תשנ"ו)).
צג. ואולם, השאלה מתי יש להרשיע בכיר בחברה בגין מעשיו של עובד הבכיר ממנו אינה שאלה פשוטה. כך, כיון שבעוד שכאשר מדובר בעובד זוטר, יכולתו של העובד הבכיר להביאו לחדול ממעשיו הפליליים גדולה יותר, ישנו ספק עד כמה יכול עובד להביא את מעסיקו לחדול ממעשיו הפליליים, ומהם "האמצעים הסבירים" עליו לנקוט, כלשון הסעיף, כדי שתוסר ממנו אחריות לפי סעיף זה. כך למשל, האם די שיפנה למנהלו ויסב את תשומת ליבו לכך שמעשיו אינם חוקיים? האם עליו לדרוש ממנו לחדול, בידיעה כי כך עלול הוא לאבד את עבודתו? האם עליו לפנות לרשויות או שניתן להסתפק בפניה לדירקטוריון החברה? כאמור, אין מדובר בשאלה פשוטה, והחיים מזמנים מצבים מורכבים שאין לפטרם ולפתרם בקלות. אולם השאלה אינה טעונה מענה בענייננו. זאת, כיון שלא עלה בידי גידור להראות – וכלשון הסעיף, נטל
--- סוף עמוד 53 ---
ההוכחה רובץ על כתפיו – כי נקט מעשה כלשהו לשם הבטחת החוק בנסיבות הקונקרטיות. מכאן, לא מצאתי טעם להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי גם לעניין זה.