צט. בקבעו את עונשי המערערים, נתן דעתו בית המשפט לערך המוגן בבסיס העבירות בהן הורשעו המערערים – התחרות החופשית, ולטעמו די בנסיון המערערים ליצור את ההסדרים הכובלים כדי לפגוע בערך חברתי זה. מנגד, צוין כי בפועל, כיון שמדובר בניסיון שלא צלח, לא נגרם נזק ממשי לשוק, ויש להביא זאת בחשבון לצד קולה. לעניין רף הענישה הנוהג, סקר בית המשפט את ההלכות השונות בתחום, וקבע כי אמנם רף הענישה הנוהג מצביע על כך שמאסר מאחורי סורג ובריח הוטל אך במקרי קרטל של ממש, אולם צוין כי ניכרת מגמת החמרה בעבירות מתחום ההגבלים העסקיים, וככלל, העונש הראוי במקרים מעין אלה הוא מאסר מאחורי סורג ובריח. אשר לקנסות, צוין כי החוק מאפשר השתת קנס בגובה 2,020,000 ₪ בגין כל אחת מן העבירות בהן הורשעו רוזנהויז וגידור, ועל שופרסל 4,040,000 בגין כל עבירה; זאת, לפי סעיף 47א(1) וסעיף 47א(4) לחוק ההגבלים העסקיים, בצירוף סעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), התשס"ג-2002. עוד צוין בהקשר
--- סוף עמוד 55 ---
זה כי בעבירות כלכליות על הקנס להיות משמעותי, שכן עבירות אלה נולדו מעיקרא על רקע הרצון לייצר רווח, ולכן על הקנס להיות גורם מרתיע מביצוע עבירות אלה בעתיד.
הערעורים על העונש
ק. בערעורו של רוזנהויז נטען, בין היתר, כי שגה בית המשפט בכך שהתייחס למערער כאל מי שהורשע בארבע עבירות של ניסיון להסדר כובל, שעה שמדובר היה, לכל היותר, בהסדר כובל בודד עם ארבעה ספקים. עוד נטען, כי העונש שהוטל על רוזנהויז חורג באופן ניכר ממתחם הענישה הראוי, הן לעניין המאסר והן לעניין הקנס. קונקרטית, נטען כי בית המשפט לא נתן משקל מספק לכך שרוזנהויז לא תיכנן את העבירות טווח ארוך מראש; לכך שלא נגרם נזק ממשי מלא יצאו העבירות אל הפועל; לנסיבות שהביאו את רוזנהויז לפעול כפי שפעל – תחושות השפלה וכעס נוכח מבצע מגה; ולעברו העסקי המפואר של רוזנהויז ולתרומתו לחברה. עוד נטען, כי בית המשפט לא נתן משקל מספק לעונש הנוהג בעבירות כדוגמת אלה בהן הורשע רוזנהויז, באשר עד כה הושת עונש של מאסר בפועל בגין הסדר כובל אך בשני מקרים, ובשניהם מדובר היה בקרטל של ממש שנמשך מספר שנים; ואילו בענייננו מדובר אך בניסיון להשגת הסדר אנכי שלא יצא אל הפועל. כן צוין כי שגה בית המשפט בכך שלא נתן דעתו לכך שזו הפעם הראשונה בו מורשע אדם בעבירה של הפרת תנאי מיזוג, וגם בכך יש כדי להקל את העונש. לעניין פסילתו של רוזנהויז מכהונה כדירקטור נטען, כי נדרשות נסיבות חריגות לשם שימוש בסמכות זו של בית המשפט, ואלה אינן מתקיימות כאן. מטעמים אלה ועוד נטען, כי העונש ההולם בעניינו של רוזנהויז הוא מאסר על תנאי בלבד, בצירוף קנס בגובה כ-100,000 ₪, וללא פסילתו מלכהן כדירקטור.