פסקי דין

עפ 5823/14 שופרסל בע"מ נ' מדינת ישראל - חלק 44

22 אוקטובר 2015
הדפסה

קא. בערעורו של גידור נטען בין היתר, בדומה לערעורו של רוזנהויז, כי שגה בית המשפט בכך שלא התייחס אל מכלול האירועים כאל אירוע אחד וכשיקול להקלה בעונשו. לעניין העבירה של הפרת תנאי מיזוג נטען, כי לא היה ראוי להגיש כתב אישום בגין כך, שעה שבעניין דומה הגיעה הרשות עם חברה אחרת והמנהלת הכללית של החברה לצו מוסכם לפי סעיף 50ב לחוק, חלף הליך פלילי, שבמסגרתו שולמו קנסות בגובה 1.5 מיליון ₪ על-ידי החברה ו-50,000 ₪ נוספים על-ידי המנהלת הכללית. בנוסף, כך נטען, כיון שמדובר בפעם הראשונה בה מורשע אדם בעבירה זו, היה מקום להתחשב בכך כשיקול נוסף להקלה בעונש. אשר לעבירות הניסיון להגיע להסדרים כובלים נטען, כי שגה בית המשפט בכך שלא נתן משקל מספק לכך שמדובר בהסדר

--- סוף עמוד 56 ---

אנכי ולא בהסדר אופקי בין מתחרים, ולכך שמתחילה השפעתו של זה על התחרות נמוכה יותר; כך במיוחד בענייננו, שעה שמדובר בניסיון בלבד ולמעשה לא נגרם נזק בפועל. עוד נטען, כי בית המשפט לא נתן משקל מספק לכך שחלקו של המערער בביצוע העבירות היה משמעותי פחות מזה של רוזנהויז, ולכן היה מקום להפחתה נוספת בעונשו. אשר לקנס נטען, כי מדובר בקנס גבוה במיוחד החורג בצורה משמעותית מקנסות שהושתו במקרים דומים. מטעמים אלה ועוד נטען, כי העונש ההולם בעניינו של גידור נע בין מאסר על תנאי לבין שירות לתועלת הציבור, ובנוסף קנס בגובה 150,000-50,000 ₪.

קב. בערעורה של שופרסל נטען בין היתר כי גובה הקנס שהושת על שופרסל חורג באופן משמעותי מקנסות שהושתו במקרי עבר, וכן חורג מן העונש הראוי בנסיבות המקרה. נטען בהקשר זה כי בית המשפט שגה בכך שלא נתן דעתו לפערי הכוחות בין שופרסל לספקים, אשר שניים מהם בעלי מעמד מונופוליסטי, ומכאן כי מעיקרא אפשרותה של שופרסל להפעיל על הספקים לחץ מוגבלת. עוד נטען כי לא ניתן משקל מספק לתרומתה של המערערת למשק ולחברה הישראלית לאורך השנים, לרבות תרומות בסך מיליוני שקלים כל שנה במסגרות שונות. מכאן נטען, כי מתחם העונש הראוי הוא 300,000 ₪ עד מיליון ₪, ובעניינה הקונקרטי של שופרסל, מטעמים אלה ואחרים, העונש צריך שיהא ברף התחתון של המתחם.

קג. לטענת המדינה, אין מקום להתערב בגזר הדין, שעה שבית המשפט המחוזי הלך כברת דרך ארוכה אל עבר המערערים, ולמעשה ראוי היה להשית עליהם עונשים חמורים מאלה שהושתו בפועל. בין היתר נטען, כי בית המשפט העליון קבע, בשורה של פסקי דין, כי המדיניות הראויה בעבירות מתחום ההגבלים העסקיים היא מאסר מאחורי סורג ובריח בנוסף לקנס משמעותי, וכי ניכרת מגמה להחמיר בענשם של מבצעי עבירות כלכליות למיניהן. עוד נטען, כי הנזק שיכול היה להיגרם בענייננו הוא גדול, נוכח מעמדן של שופרסל ומגה בשוק הקמעונאי. בנוסף נטען, כי מהות ההסדר שניסו המערערים ליצור היא למעשה אופקית, שכן אף שלכאורה הצדדים להסדר עתידים היו להיות שופרסל והספקים, מטרתו היתה להגביל את התחרות בין שופרסל למגה, ובשונה מהסדרים אנכיים אחרים, תכליתו היחידה של ההסדר היתה לפגוע בתחרות; בכך, כנטען, היה כדי לשמש נסיבה להחמרה בעונשם של המערערים.

עמוד הקודם1...4344
45...58עמוד הבא