הכרעה לעניין העונש
--- סוף עמוד 57 ---
קד. בסופו של יום, לאחר עיון מעמיק בטענות הצדדים ובפסיקה הרלבנטית, סבורני כי אין להיעתר לערעורם של רוזנהויז ושופרסל לעניין העונש; אולם יש להיעתר לערעורו של גידור, במובן זה שנבטל את רכיב המאסר מאחורי סורג ובריח בעניינו ונקבע כי ירצה עונש מאסר של שלושה חודשיים בעבודות שירות, ויתר רכיבי העונש יישארו בעינם.
קה. סקירת בית משפט זה מעלה כי אכן כטענת המערערים, העונש אשר הושת עליהם חמור מזה שנהג לאורך השנים בפסיקת בתי המשפט בעבירות דומות מתחום ההגבלים העסקיים. סקירת הענישה הנוהגת מעלה כי מחד גיסא, עמדו בתי המשפט על הצורך להחמיר בענישה בתחום, תוך ציון שנקודת המוצא צריכה להיות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח בשילוב קנסות משמעותיים (ע"פ 1042/03 מצרפלס נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 26 (2003) (להלן עניין מצרפלס); ע"פ 7068/06 מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה, [פורסם בנבו] פסקה 14 (2007) (להלן עניין אריאל); עניין וול, פסקה ר"ט; ע"פ 7014/06 מדינת ישראל נ' אהרון, [פורסם בנבו] פסקה 72 (2007) (להלן עניין אהרון); ע"פ 845/02 מדינת ישראל נ' תנובה, [פורסם בנבו] פסקה 6 (2008) (להלן עניין תנובה); ומאידך גיסא, בפועל נמנעו מלעשות כן בשל שיקולים אינדיבידואליים בכל תיק ותיק, תוך הסתפקות בעונשים של עבודות שירות, מאסרים על תנאי וקנסות הנמוכים מענייננו בצורה ניכרת (עניין מצרפלס, פסקה 24; עניין אריאל, פסקה 22; עניין וול, פסקאות רכ"ב – רל"ג; עניין אהרון, פסקאות 91-90; עניין תנובה, פסקה 8).
עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (תשעה חודשים) הושת על המערער במסגרת "קרטל המרצפות", אשר אין חולק כי נסיבותיו חמורות בהרבה מענייננו; שם מדובר היה בהסכמים שונים בין יצרניות מרצפות הנוגעים לתיאום מחירים, כמויות וחלוקת שוק, במסגרת קרטל שנמשך למעלה מעשור (ע"פ 2919/02 אלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2002); וראו גם ע"פ 2929/02 מדינת ישראל נ' סבירסקי [פורסם בנבו] (2003)).
קו. עד כאן הענישה הנוהגת; אולם אין זו בהכרח הענישה הראויה לענייננו. בשנים האחרונות עמדו בתי המשפט ובהם בית משפט זה על הצורך בהחמרת הענישה בתחום העבירות הכלכליות, הניכרת עד כה בעיקר, אולם לא רק, בתחום העבירות בניירות
--- סוף עמוד 58 ---
ערך. כך למשל, במסגרת ע"פ 6020/12 מדינת ישראל נ' עדן [פורסם בנבו] (2013), הושת לראשונה עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח – עשרה חודשים – על מי שעשה שימוש במידע פנים; במסגרת ע"פ 99/14 מדינת ישראל נ' מליסרון [פורסם בנבו] (2014), הושת לראשונה עונש של מאסר בפועל – שנת מאסר – על מי שביצע את עבירת המניפולציה תוך "עירוב כוונות", דהיינו כוונה מסחרית לגיטימית ובצידה כוונה פלילית; ובמקרים רבים אחרים הושתו עונשי מאסר משמעותיים על מבצעי עבירות שונות בתחום זה, תוך מגמה ברורה של החמרת הענישה בעבירות הכלכליות (וראו למשל ע"פ 2103/07 הורוביץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2008); ע"פ 4430/13 שרון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2014); ע"פ 4666/12 גורבץ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2012); ועוד). לטעמי, מגמה זו ראוי שתיושם גם לעניין עבירות מתחום דיני ההגבלים העסקיים, אשר בדומה לעבירות בתחום ניירות הערך, יש בהן כדי להשפיע על כלל הציבור והמשק; זאת במיוחד כאשר מדובר בחברות ענק כחברות נשוא הליך זה.