לסרי הסביר שהוא התנהג בתוך התא כמו שמצופה מעבריין להתנהג, שכן זה היה תפקידו, כך שלגיטימי לקרוא לנחקר, שהוא קטין, "שרמוט". הוא לא ישב בתא בתור שוטר, כי אם, עם כובע של עבריין ועבריינים מקללים ומדברים בצורה לא יפה (עמ' 284 לפרוט', שורות 4 -7).
לסרי נשאל בנוגע לסיטואציה שנוצרה בתוך התא ממנה עולה, כי, בשלב מסוים, הנאשם אמר שהוא לא רוצה לדבר, ואז, בתגובה לכך, המדובב השני, צעק על הנאשם ולחץ עליו על מנת לדבר. נוסף על כך, לסרי נתבקש להשיב, אם התנהלות מעין זו, היא ראויה בעיניו וכך השיב: "בעיניי זה נורמלי מאוד. בצורה הכי ברורה, אני עבריין בתוך התא, אני יש לי את החששות שלי, אני רוצה לדעת אם מי שכרגע הוכנס לתוך התא, הוא מדובב או לא מדובב. אני רוצה לדעת על מה הוא עצור, אני רוצה להבין מי הבנאדם שעומד מולי". (עמ' 287 לפרוט', שורות 12 -15).
- הסניגור המלומד הפנה שאלות רבות לעד וביקש לקבל הסברים אשר להתנהלות המדובבים ממנה ניתן ללמוד על הלחץ הרב שהפעילו על הנאשם מיד לאחר כניסתו לתא; לדוגמא: "אז מה הצדיק את ההסתערות הזאת? שלקרוא לו שרמוט ולא לתת לו להפסיק לדבר ולהשתמש מה שנקרא בכובע העברייני הכבד ביותר. הרי קודם אתה אמת, אני מחכה לראות שהוא מבין עניין לפני שאנחנו מה שנקרא מגבירים את ההילוך. פה ממה שאני רואה, לא עוברות 5 דקות ותראה מה הילד חוטף מכם. כבר הוא חוטף קללות, כבר הוא חוטף צעקות, כבר הוא מבקש להפסיק לדבר ולא נותנים לו. תסביר לי מה הוא עשה עד הנקודה הזאת שהצדיק את זה? ושאלתי אותך מקודם אם הייתם בלחץ של זמן." (עמ' 288 לפרוט', שורות 25-18).
דומה, כי העד לא ידע לספק לשאלה זו, הסבר שמניח את הדעת וכך הוא השיב : "מבחינתי שבנאדם נכנס ומתחיל להגיד לי באומרים ש ואמרים ש, זה בנאדם שיודע להתנהל בתא מעצר, איך אמורים לדבר ואיך לא." (עמ' 288 לפרוט', שורות 27-26).
- גם אב בית הדין, כב' השופטת הלמן, הפנתה לעד שאלה באותו הקשר וכך באו הדברים לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון: "הוא לא רוצה להגיד שהוא עשה, הוא רוצה להגיד לך שחושדים בו שהוא עשה. זה מה שהוא אמר, הוא אמר את זה בצורה הכי ברורה שיכולה להיות. שהוא בנאדם שהוא לא עבריין, מה יש פה משהו עברייני. אני לא מצליחה להבין" (עמ' 289 לפרוטוקול, שורות 4 - 7). בתשובה לשאלה זו ענה העד: "באותו רגע זה היה נראה, הצורה שהתנהלו איתו, היא הייתה די בסדר גמור" עמ' 289, שורות 9-8).
- לסרי נחקר ארוכות בקשר להליך הדיבוב ויחסו לנאשם. כאן המקום לציין, כי בשלב מסוים, המדובב השני פנה לנאשם ואמר לו, "תקשיב או שאתה תתחיל לדבר או שלא יודע מה" (ת/23א, עמ' 13 שורה 17). העד לסרי נשאל אם זה נחשב בעיניו לאיום והוא השיב בשלילה. מבחינתו, אין באמירה זו משום איום. (עמ' 296 לפרוט', שורה 31-24).
- עוד בעדותו של לסרי:
"ש: חוקר שחוקר קטין, האם היה מותר לך להגיד לו את המשפט, וזה אחרי שניסים צרח עליו ולכלך עליו, והילד אומר אין לי מה להגיד, האם מותר היה לך להגיד לו שאתה תדבר כמו גבר ואתה אחי כל מה שהוא שואל אותך, אתה תענה.