ת: מה הבעיה בזה? לא הבנתי?
ש. מה הוא חייב לענות על כל מה שניסים שואל אותו?
ת: אבל עדיין יש לו את הזכות לענות או לא לענות.
ש: אתה נתת לו את הזכות הזאת? עד עכשיו אתה נתת לו את הזכות הזאת כשהוא אמר אין לי מה להגיד לך?"
(עמ' 297 לפרוט', שורות 30-23).
- לסרי נתבקש להתייחס גם לדבריו במהלך הדיבוב עת פנה לנאשם באמרו לו: "עכשיו אני שואל אותך עוד פעם, אתה תסביר לי בצורה הכי יפה שאני אבין ושאני אהיה רגוע בלילה, בסדר? כדי ששנינו נהיה רגועים בלילה". לסרי השיב, כי אין בדבריו אלה משום איום. לדידו, עת מגלם הוא תפקיד של עבריין, אזי עליו להפגין חשש מאפשרות של נוכחות שוטר או מדובב בתוך התא. מכאן, בא המשפט "שאני אהיה רגוע בלילה... ששנינו נהיה רגועים בלילה")עמ' 299 לפרוט', שורות 18-10). לסרי הסביר, ש"גבר זה אחד שהוא לא שוטר, אחד שהוא לא מדובב. מבחינתי בתוך התא. זה נאמר בצורה הכי ברורה" (עמ' 302 לפרוט', שורה 4).
- אשר למספר הדקירות, לסרי הבהיר שתפקידו לקבל מהנאשם גרסה והוסיף וציין, "אם היא הגיונית" (עמ' 302 לפרוט' שורה 24). בעיניו הגרסה של 14 דקירות לא נשמעה הגיונית ולכן הוסיף לחקור ולשאול את הנאשם ביחס לסוגיה זו. עת נשאל מדוע הוא סבר כך, השיב, כי ברגע שבן אדם חושב שזה מישהו אחר ומגלה שזה לא אותו אדם שהוא רצה לפגוע בו, אזי מבחינת המחשבה זה לא מסתדר (עמ' 304 לפרוט', שורות 20-15).
- יש לציין, כי המדובב לסרי, ידע שהדיבוב לא מצולם, אך מוקלט. (עמ' 305 לפרוט', שורה 26 ו- 30). למותר לציין, כי לא ברור מדוע עובדה זו צריכה הייתה להיות בידיעת המדובבים. כן, עובדה זו מלמדת, כי העדרו של תיעוד חזותי, מצוי היה בידיעתם של גורמי החקירה ולמרות זאת, התעלמו מכך.
- כאן המקום לציין, כי המדובב נחקר גם בנוגע להיקף המידע שהועבר לידיעת המדובבים במסגרת התדרוך, כגון; פרטים על המנוח, פרטים על מיקום הדקירות ומספרן ועוד. המדובב טען שלא קיבל מידע כלשהו. הסניגור המלומד ניסה לעמת אותו עם דבריו במהלך הדיבוב המצביעים על כך שהוא כן ידע פרטים נוספים. כך לדוגמה, עת אמר הנאשם, כי מדובר ב- 14 דקירות, המדובבים המשיכו לחקור אותו בעניין זה ולא הניחו לו. המדובב טען שהסיבה לכך נעוצה בהיגיון שעומד מאחורי הסיפור ולא מסיבה אחרת. (ראו - עמ' 310, שורות 15-10).
באותו הקשר הפנה הסניגור גם לשאלות שעלו במהלך הדיבוב ונגעו לפרטים על המנוח ומבנה גופו שכן, במהלך הדיבוב דובר על כך שעניין לנו במנוח בן כחמישים ובעל מבנה גוף גדול (ראו - לדוגמה עמ' 312, שורות 26-21).
- גם המדובב השני ואנונו נחקר ארוכות בקשר לדיבוב ומהלכו. ראשית, התייחס הוא להתנהגותו של הנאשם מיד עם כניסתו לתא המעצר. לדידו: "אפשר לציין שם שבהתחלה גם כן אותו בחור שהגיע, הגיע די משופשף, נקרא לזה ככה. הוא התחיל לדבר גם כן, בשפה עבריינית, הוא התחיל לדבר קצת על התיקים שלו, על התנהלות עברייתי, על פלטות, הראה בקיאות די גדולה יחסית לקטין שנמצא בתוך התא. ולאחר מכן גם התנהל בעבריין, דיבר בלחש כשהיה צריך לדבר, מושגים, מה לעשות, מתי לעשות". (עמ' 315 לפרוטוקול, שורות 7-3).
בהמשך, ואנונו השיב כך: "הוא לא היה מפוחד בכלל, מהתחלה. גם שדיבר איתנו הדיבור שלו היה, הוא בא ישב, והוא התנהל בצורה רגועה הוא היה די רגוע. הוא דיבר גם כן בשפה שכאילו הוא מכיר את העולם. שהוא רצה לדבר איתי על העבירה עצמה, ... מפוחד אני לא יכול להגיד לך שהיה" (עמ' 315 לפרוט', שורות 18-12).
- במהלך החקירה הנגדית, נשאל העד ואנונו, אם שת את לבו לזכות השתיקה המוקנית לנאשם ואיך זה בא לידי ביטוי במהלך הדיבוב. להבנת המדובב, ממהלך הדברים ניתן להתרשם, כי הנאשם שיתף פעולה עם המדובבים , ענה לשאלות וניהל דיאלוג ארוך במהלכו הוא סיפר על אירועים פליליים ואף מסר פרטים אודות המשפחה והחברים שלו (עמ' 318 לפרוטוקול שורות 14-8).
- ועוד, הופנו לעד שאלות ביחס לאבות הפסול, אם אלה ידועים לו ואם, לדעתו, היה שימוש בהם במהלך הדיבוב. כן נשאל בנוגע לסיבה אשר עמדה מאחורי דברים שסיפר לנאשם, כגון; דבר היותו, כביכול, עצור של היחב"ל, השם ניסים ואנונו מתל אביב ותיאורו של העד את התא כתא של הפרדות ועוד. (ראו - עמ' 320 לפרוטוקול).
- בתשובותיו לכך, ציין העד, כי זה מה שעלה לו בראש, וכי אין משהו ספציפי שהביא אותו לאמירת הדברים אליהם הפנה הסניגור (ראו - עמ' 322 לפרוטוקול).
- העד ציין, כי בתחילת השיחה עם הנאשם, הוא הפנה אליו מספר שאלות והנאשם החל לדבר על עבירה שעניינה סמים ואף הפגין בקיאות מלאה בתחום זה. המדובב גילם דמות של עבריין וכפי שהוא ציין בעדותו, הוא פעל כמדובב אקטיבי במסגרת החקירה בתיק זה. (עמ' 325 לפרוטוקול, שורה 15).
- עוד, נשאל העד מדוע היה צריך לעשות שימוש בגידופים ומילים גסות והאם שימוש שכזה אינו דר תחת אבות הפסול, במיוחד על רקע העובדה שמדובר בקטין. המדובב נעץ את הסבריו אשר לשימוש שנעשה על ידו בביטויים ובמלים אליהן הפנתה ההגנה, בצורך הקיים בגילום דמות עבריינית. כן, המדובב עומת עם הטענה, לפיה - כבר בשלבי הדיבוב הראשונים הוא פנה לנאשם בשפה עבריינית, עוד לפני שהנאשם בכלל דיבר בעגה עבריינית כלשהי וטרם החל לשתף פעולה עם המדובבים (עמ' 328 לפרוטוקול, שורות 26 – 31).
- גם עד זה ציין, כי, ביחס לאקט הדיבוב, לא הייתה כל מגבלת זמן (עמ' 331 לפרוטוקול, שורה 3).
- מבחינת מבנה גופו של המדובב; ואנונו ציין, כי הוא בעל מבנה גוף יותר גבוה מהנאשם באופן משמעותי (עמ' 331, שורה 28).
- המדובב עומת עם כל שלבי הדיבוב ועם מהלך הדברים כפי שבאו לידי ביטוי במסגרת אקט הדיבוב. בין היתר, נתבקש המדובב לתת את דעתו ליחס שהקרינו המדובבים כלפי הנאשם גם עת ביקשו ממנו להרים את הראש ועת אמרו לו - "מי שואל אותך"; זאת מיד לאחר שביקש מהם שיניחו לו. ויודגש, המדובב לא ראה בכך שום פסול (עמ' 333 לפרוטוקול, שורות 6-1). העד ניסה להסביר זאת כך: "... אני בגדול מחשיד אותו, אני רוצה לדעת מי הוא. אני רוצה להגיד מי הבחור שנמצא מולי. זה כל המטרה של כל השאלות וההתנהגות הזאת, שלי לא הגיוני למה אותך הביאו אליי. זה ההתנהלות." (עמ' 333 לפרוטוקול, שורות 22-20).
כן, בשלב כלשהו במהלך שיחת הדיבוב, המדובב פנה לנאשם בציינו "כדי שאני אהיה רגוע בלילה". גם בהקשר זה, עת נתבקש המדובב להגיב לאותה אמירה, הוא ציין, כי אין בכך כל פסול.
- אחת השאלות, כפי שהופנתה מטעם ב"כ הנאשם למדובב, הייתה בנוסח זה;
"כן, תראה, אגב כשאנחנו מדברים על כך וכבוד השופט דבור גם שאל את השאלה הזאת, הוא אמר לך תראה עוד הפעם, רצף של שאלות הוא משנה את התשובה. זאת אומרת הוא נותן לך, הוא מיישר קו, כבוד השופטת הלמן גם אמרה את זה. הוא מיישר קו. ואני אומר את הדבר הבא, 18 דקות, עשיתי פה חשבון מתמטי. 18 דקות בסך הכול לקח שהוא מביע התנגדות, מופעל איזהו לחץ והוא מיישר קו... ואחרי 18 דקות ילד בא ומספר לך על המעורבות שלו בתיק רצח. אתה יודע, פעמונים, הפעמונים לא נדלקים לך שאולי ההתנהגות האגרסיבית שלך הוביל לכך שעכשיו אתה הולך לשלוח ילד חף מפשע לשנים רבות ?..."