(עמ' 356 לפרוטוקול שורה 25 עד עמ' 357 שורה 2).
תשובתו של העד לשאלה זו הייתה: "אני לא קובע אם הוא יישלח לכלא".
התייחסות הנאשם לדיבוב השני
- בחקירתו של הנאשם, הוא נשאל, בין היתר, על תחושותיו מיד לאחר שהוכנס אל תוך תא הדיבוב. הוא הדגיש את דבר היותו חסר אונים, כאשר, לדבריו, הוא החל לדמיין כל מיני דברים, וזאת על רקע שהייתו בסביבה של עבריינים כבדים שדיברו אליו בזלזול. כן, הוא חש מאוים, כאשר המדובבים קראו לו "שרמוט". לעתים, המדובב עמד ממש מולו בצמוד אליו. כן, הוא פחד מהיחס שהמדובב ואנונו הפגין כלפיו, כאשר לאותו מדובב היה חלק פעיל יותר בתרגיל החקירה מאשר למדובב לסרי. כפי הנטען, בשלב כלשהו, במהלך תרגיל הדיבוב, הנאשם אף נאלץ להוציא את הכיסים ולהוריד את החולצה על מנת להוכיח למדובבים, כי הוא אינו מדובב. הוא עשה זאת, מתוך פחד ולא הייתה בפניו ברירה אחרת, זאת על רקע ההתנהלות המאיימת והתוקפנית של המדובבים כלפיו (עמ' 488 לפרוטוקול עד עמ' 490).
נוסף על כך, לדבריו, המדובבים לא הרפו ממנו. גם לאחר שהוכיח להם, כי הוא אינו מדובב, הם המשיכו ושאלו אותו שאלות מלחיצות כגון; אם הוא התעסק עם בחורה. או אז, עברו לו "סרטים בראש" וחשב שהוא לא יוצא בכלל מהתא, דבר שהביא אותו לכך שימציא סיפור שנוגע למעשה הרצח וכך לדבריו: " שהוא אומר עליי שאני פדופיל שאני אנס. ואז בכול הסרטים אני רואה מה עושים לאנסים בכלא היחס שהם מקבלים אם אני אגיד לו שאני אנס אז אני לא יוצא מהתא הזה". (עמ' 490 לפרוטוקול, שורות 16-12).
- לטענת הנאשם, הוא חייב היה להמציא סיפור על מנת להרגיע את המדובב וכך באו דבריו לידי ביטוי במהלך עדותו בפנינו: "שהוא יירגע ושהוא לא יעשה לי איזה משהו שאני יהיה לי טראומה לכול החיים ממנו וגם שהוא נצמד אליי אז כל הזמן היד שלו הייתה מאחורי הגב לא יודע מה היה לו שמה אולי הוא בא לתת לי בוקס לפנים אולי הוא ניסה לדקור אותי אני לא יודע." (עמ' 491 לפרוטוקול, שורות 13-10).
במהלך חקירתו הנגדית של הנאשם, הוא נשאל ארוכות בנוגע לדיבוב השני במהלכו הוא הודה במעשה רצח שנגרם כתוצאה מדקירות (ראו עדותו החל מעמ' 549 לפרוטוקול). לטענת הנאשם, הוא הודה בפני המדובבים, כי פחד שיפגעו בו או שיאנסו אותו. בתודעה שלו, הצטיירו המדובבים כפושעים ועבריינים כבדים. מכאן, כפי טענתו, הודאתו נבעה מתוך הפחד מפניהם.
- כפי עדות הנאשם, האווירה ששרה בתוך התא, מיד עם כניסתו לשם, הייתה עוינת; כאשר לדבריו, המדובבים, רבו עם השוטרים, צעקו, התחילו לקלל את הנאשם ומיד החלו להפנות אליו שאלות. הנאשם בחר תחילה לדבר על היותו מעורב, כביכול, בחשד לעבירת סמים, מאחר ומדובר בתחום שהוא מבין בו קצת. המדובבים לא הרפו ממנו שכן, הם הבינו מהחוקר שהכניס את הנאשם אל תוך התא, כי מדובר בחשד לרצח. ההתנהלות של המדובבים הפחידה את הנאשם עד שהחליט להמציא את הסיפור שגולל בפניהם בנוגע למעורבותו, כביכול, במעשה הרצח, כך על-פי דבריו (ראו - עמ' 552 לפרוטוקול).
- כאן המקום לציין, כי הנאשם ציין שהמדובבים לא הרביצו לו. יחד עם זאת, הם נצמדו אליו פיזית, הם לא נתנו לו לנשום והיו במרחק של סנטימטר ממנו, כאשר אחד מהם היה כל הזמן עם היד מאחורי הגב. (עמ' 553 לפרוטוקול, 3-2).
- הנאשם הוסיף וציין עוד, כי היו פעמים שמסר למדובבים דברים שקריים והיו פעמים שמסר דברים נכונים. כן, הנאשם עומת עם הטענה, שהוא שמר על זכות השתיקה לאורך כל החקירות בשל רצונו שלא "לצאת" עד תביעה נגד אחרים.
- אשר לטון הדיבור במהלך אקט הדיבוב, כך העיד הנאשם: "כשאתה נכנס לדמות של רוצח ואת מספר סיפור אז אתה לא תצעק כן אני רצחתי ככה וככה אתה לא תצעק את זה וגם הוא באיזה שהוא שלב הטונים שלו ירדו אחרי שהתחלתי לספר לו את הסיפור ולשמוע מה שהוא רצה לשמוע הוא גם דיבר איתי פתאום ברוגע ונהיה יותר רגוע והאווירה בתא היתה יתר רגועה". (עמ' 570 לפרוטוקול, שורות 6-3). ובהמשך באותו עמוד, כך העיד הנאשם: "אז אני אומר לך שהתאמתי את עצמי ואת הקול דיבור שלי ואת ההתנהגות שלי להתנהגות שלו ולהיות כמוהו באותו רגע שאני ביחד איתו בתא וכול זה נבע מתוך הפחד שלי מלהיות שמה" (שם, שורות 32-30).
דיון והכרעה; הפעלת אמצעי חקירה פסולים במסגרת הדיבוב השני:
- בהינתן המקובץ לעיל, למשמע קלטת הדיבוב ולמקרא התמליל, דומה, כי אין מנוס מפסילת הודאתו של הנאשם בפני המדובבים. ושוב נזכיר, עניין לנו בנאשם קטין, אשר עוד באותו יום שהובא לתא הדיבוב, הוא נעצר ועבר סדרה של חקירות מקדימות, מתישות ומעייפות, ללא נוכחות הורה והנה, בסופו של יום, הוא מובא אל תוך תא עם שני מדובבים בגירים, תוך שהוא מוצא את עצמו בסביבה היקפית שמקרינה לחץ ואיום.
- הנה כי כן, בתום שלבי החקירה הראשונים, (על כל המאפיינים שלהם, כפי שעמדתי על כך בפרקים הקודמים) מוצא הנאשם את עצמו בתוך תא עם שני עצורים בעלי ממד גופני גדול בהרבה מזה שיש לו (כפי שניתן היה להתרשם ממבנה גופם של המדובבים בעמדם על דוכן העדים בפנינו ואף כפי שהמדובב ואנונו העיד על עצמו, בציינו כי מבחינת מבנה גופו, הוא יותר גבוה מהנאשם באופן משמעותי (עמ' 331, שורה 28)).
- כאמור לעיל, לאחר כ -18 דקות בתוך תא הדיבוב, הודה הנאשם בביצוע מעשי עבירה. בחינה מדוקדקת של מהלך הדיבוב במהלך 18 דקות אלו מלמדת, כי החל מהרגע בו הוכנס הנאשם לתא המעצר, החלו שני המדובבים (במיוחד המדובב ואנונו שהמעורבות שלו בהליך הדיבוב הייתה דומיננטית יותר מאשר המדובב השני) להפנות לנאשם שאלות שלימדו על חשד שהתעורר אצלם ביחס למהותו של הנאשם ולאפשרות בדבר היותו מדובב ו/או איש מרות. כן, ביקשו לדעת פרטים בנוגע למהות החשדות המיוחסים לו; וכך הם פנו אליו:
"המכונה מ"2": על מה אתה עצור?