בהמשך, במצלמות נצפתה דמות נוספת אשר הלכה ברחוב ואחריה כלב. בהמשך, בשעה 23:02, שוב נצפה המנוח עם האופניים.
במסגרת ת/64 - דו"ח צפייה במצלמות של בית משפחת *** ואשר נערך על ידי העד אלון, צוין, כי בשעה 22:54 לערך נצפה המנוח רוכב על האופניים ברחוב *** ולא נצפה משהו נוסף.
- בהקשר של מצלמות האבטחה, ראו גם את עדותו של חוקר הסייבר, משה רוזנטל, אשר באמצעותו הוגשו, בין היתר, המוצגים - ת/159 ו - ת/161 שהם דו"חות צפייה בנוגע למצלמות אבטחה המשויכות לבית של ל' ושל ***, בהתאמה. העד משה רוזנטל העיד בבית המשפט, בישיבה מיום 15.3.17, בנוגע לפעולות החקירה שביצע ובאמצעותו הוגשו המסמכים הרלבנטיים, בין אם צווי חיפוש, דו"חות תפיסה ודיסקים הכוללים את סרטוני המצלמות.
- כאן המקום לציין, כי לזירת האירוע הגיעו גם אנשי המעבדה הניידת לזיהוי פלילי; ביניהם הקצין נועם אמר (להלן: "אמר"), אשר העיד בפנינו ובאמצעותו הוגשו מוצגים (ת/30 עד ת/33). עמר זומן לזירת הרצח על מנת לבחון ולתפוס ממצאים פורנזיים (במידה וקיימים כאלה) ולבדקם. במסגרת ת/30 "דו"ח בדיקת זירה – רצח בעפולה", הוא תיעד את הממצאים בזירה. עוד באמצעות עד זה הוגש ת/32 שהינו דו"ח מסכם חקירת מז"פ וזאת בנוגע לסכינים אשר נתפסו בשלב יותר מאוחר, עם מעצרו של הנאשם, ואלה הובאו לבדיקות מעבדה. מסמך זה כולל שני דו"חות כאשר העמוד הראשון מתייחס ל- 17 סכינים אשר הובאו לבדיקה ביום 01.3.16 והעמוד השני מתייחס לשני סכינים ואולר אשר הובאו לבדיקה ביום 28.2.16. על פי תוצאות הבדיקה לא אותרו ממצאים. בחקירתו של העד בפנינו ביום 8.3.17 הוא חזר ואישר, כי הוא נתבקש לערוך בדיקות גילוי חומר החשוד כדם על גבי הסכינים. אולם, הוא לא גילה ממצאים כלשהם (עמ' 95 שורות 5 -10).
במסגרת ת/30 ציין אמר, כי בזירת האירוע הייתה שלולית דם שככל הנראה מסמנת את המקום שבו היה מוטל המנוח. עוד ציין, כי , במקום היו טפטופי דם. העד לא ידע להסביר את המשמעות של הסימנים של טפטופי הדם בציינו שחסרים לו נתונים; כך הוא אמר - "...קיבלתי מידע ראשוני כשהגעתי שאכן המנוח נמצא מוטל על אופניים חשמליים באזור שלוליות הדם, ועדיין לא יכולתי לתת אינפורמציה למה התרחש בזירה" (עמ' 95 לפרוטוקול, שורות 1 - 4).
- ועוד, לתיק בית המשפט הוגשה חוות דעתה של ד"ר הדס גיפס, המשמשת כרופאה משפטית במרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר, אשר ביצעה את נתיחת הגופה של המנוח. חוות הדעת הוגשה וסומנה ת/125, ממנה עולה, כי על סמך ממצאי נתיחת גופת המנוח, ובהתבסס על הרשומה הרפואית, מותו נגרם מהלם תת-נפחי, מאיבוד דם נרחב, משני פצעי דקירה אשר פגעו בריאה השמאלית וקרוב לוודאי גם בכלי דם בין-צלעיים.
עוד צוין באותה חוות דעת, כי פצעי-הדקירה נגרמו מחפץ חד, כגון - להב סכין, בעל לפחות שפה אחת מושחזת, ושפה שניה קרוב לוודאי קהה, אורך הלהב לפחות 7 ס"מ (הערכה המבוססת על עומק תעלת הדקירה הארוכה ביותר עד לחלל הצדר), ורוחבו עד כ- 3.5 ס"מ. (הערכה המבוססת על אורך הצלע הארוכה ביותר בפצע הדקירה). (שם, עמ' 8 לחוות הדעת, ת/125).