עוד באותו עניין, ניכר, כי תשובותיו של הנאשם במהלך חקירתו הנגדית, עת ניסה להסביר את אמירותיו בהקשר זה, הן תשובות תמוהות המשוללות כל בסיס. כן, הנאשם סתר את עצמו ולא ידע לספק הסברים המניחים את הדעת אשר לסוגיה זו. (ראו לדוגמה עמודים 540- 541).
הנאשם מסר בעדותו בפנינו, כי הוא נשאר אצל ש' אותו לילה. עת עומת עם טענת ש' ממנה עולה, כי הוא והנאשם לא נפגשו בשעות שהנאשם התייחס אליהן באותו ערב (וזאת בניגוד לטענת הנאשם), אזי, טען הנאשם שש' שיקר (עמ' 503, שורה 1).
המאשימה חקרה את הנאשם ארוכות בהקשר זה ועימתה אותו עם הממצאים שבידיה ובכלל זה עם העובדה שהנאשם שלח מסרונים לש' ואף שוחח עמו בטלפון, לא פחות משש פעמים וכל זאת באותו פרק זמן בין השעה 23:38 עד השעה 00:11 של אותו לילה. על אודות כך, לא מצאתי להרחיב את הדיון, שכן עובדה זו אינה קריטית לענייננו, מאחר והיא התרחשה לאחר הרצח. כן, אין ויכוח שהנאשם יצא את הבית.
אף בהקשר של ההודעות, הפנתה המאשימה לדו"ח של קובי פורלייטר ממנו עולה, כי הנאשם מחק את כל המסרונים שהיו בינו לבין ש', כמו גם, שיחות הטלפון עם אמו. לשיטת המאשימה, יש בכך משום התנהגות מחשידה (עמ' 542).
בהמשך, בשעה 00:15 התקשר הנאשם לא.ח. וביקש ממנו להסיעו לדוד שלו, נ'. לטענת הנאשם, הוא ביקש מא.ח. להסיעו לדודו כדי לקחת את האופניים שלו כאשר מנגד, אופיר העיד בציינו, כי הוא הסיע את הנאשם לדוד שלו. אבל, עשה זאת כי הנאשם רצה לישון שם (עמ' 505, שורות 19-14). גם בהקשר זה, הנאשם טען שככל הנראה א.ח. שיקר. בהמשך חקירתו הנגדית, עת התייחס הנאשם לסתירה בין עדותו לבין עדות א.ח. בנקודה זו, כך הוא אמר: "אז לא כנראה שהוא לא הבין אותי נכון אני אמרתי לו תיקח אותי לנדב" (עמ' 517, שורה 12).
לפי עדויותיהם של א.ש וא.ח.; שניהם נכחו בקרבת מקום, סמוך לזמן קרות אירוע הרצח. הנאשם התקשר לא.ח. בסביבות השעה 00:10 וביקש ממנו להסיעו לבית דודו. שני העדים ציינו, שהנאשם היה לבוש בחליפת אדידס. כן, שניהם ציינו שהנאשם התנהג, במהלך אותה נסיעה, באופן רגיל כך שהם לא הבחינו במשהו חריג בהתנהלות הנאשם.
לסיכום נקודה זו, אין מחלוקת, כי הנאשם, לאחר קרות הרצח (זאת, בניגוד לנטען על ידו בחקירותיו במשטרה ובכלל זה בהודאתו בפני המדובבים) לא היה בביתו.
- הרדיפה של הנאשם אחר רוכב האופניים: הנאשם אישר שהוא הדמות אשר נצפתה בסרטון (ת/63) רצה אחר רוכב האופניים. עת ביקש הוא להסביר זאת, בעדותו בפנינו טען, כי סיקרן אותו לדעת מי זה האדם שרכב על האופניים בשעה מאוחרת (עמ' 511, שורה 28); זאת לעומת גרסתו באחת מחקירותיו במשטרה, שם ציין, כי רדף אחרי רוכב האופניים שהיה רעול פנים, כי חשש ממנו. כן, סבר שמא מדובר במחבל. עת נתבקש הנאשם ליישב בין הסתירות שבדבריו, טען, כי הוא שיקר בחקירותיו ובאשר לסיבה לכך, הוא לא ידע לספק הסבר שמניח את הדעת (ראו - עמ' 513).
- שיחות הטלפון של הנאשם בליל הרצח: כפי העולה ממחקרי התקשורת אשר הוגשו לתיק, מלבד שיחותיו של הנאשם בליל הרצח עם חברו ש', הוא התקשר גם לעורך הדין שלו. במהלך חקירתו הנגדית, ציין הנאשם, כי את השיחה לעורך דינו באמצע הלילה, הוא עשה מתוך לחץ.
כן, לדבריו, הסיטואציה בה היה שרוי, עוררה אצלו סקרנות ואף הלחיצה אותו. מכאן, הוא רדף אחר רוכב האופניים. הוסף לכך, כפי דבריו, מאחר ואותה עת אבא שלו היה בחו"ל ואמו ישנה בבית, הוא התקשר לעורך הדין (עמ' 514, שורה 31). הנאשם הוסיף בחקירתו הנגדית בציינו, כי הוא התקשר לעורך דינו במטרה "... לספר לו על אותה ריצה ועל אותו בן אדם ועל אותם צעקות". (שם, עמ' 574 לפרוטוקול, שורה 16).
- תגובותיו של הנאשם לשחזור המדומה; המשטרה ביצעה ביום 10.2.16 תרגיל "שחזור מדומה" בזירת הרצח. ראו - ת/67, מזכר של החוקר גיל אלון ממנו עולה, כי החוקר ביצע תרגיל של שחזור מדומה בזירת הרצח. החוקר היה רעול פנים ומכוסה כולו בחליפת הסוואה, התרגיל בוצע כגירוי מתוכנן לעמדות האזנות סתר. תרגיל זה נועד לבדיקת תגובותיו של הנאשם ביחס לאותה פעולה. בעת עריכת השחזור, נכח הנאשם ברחוב *** וכפי העולה, הוא התקשר לש' וביקש להיפגש עמו . אך, אותה עת ש' היה עסוק וביקש ממנו שלא יבוא אליו לעסק. לאחר מכן, התקשר הנאשם לעורך הדין שמייצגו במסגרת הליך זה ונפגש עמו. לטענת המאשימה, התנהגותו זו של הנאשם, מחזקת את החשדות נגדו.
האמנם?. כפי שהנאשם העיד, בינו לבין ש' שררו גם יחסי עבודה וגם יחסי חברות, הם נפגשו באופן תדיר ויומיומי (ראו לדוגמה - עדותו של הנאשם בעמ' 483). אין בעצם קיום שיחה בין הנאשם לבין ש' ביום השחזור, כשלעצמה, כדי להצביע על התנהלות חריגה ובלתי שגרתית בין השניים. יחד עם זאת, הסבריו של הנאשם אשר לשיחה שקיים עם עורך הדין שלו בליל הרצח (לפיהם – הוא קיים את השיחה מתוך לחץ, כפי שעמדתי על כך לעיל) אינם מחזיקים מים ואינם מקובלים עליי. למרות זאת, אין מקום לבסס עליהם ממצא עובדתי שיש בכוחו כדי לשמש בסיס למעשה עבירה.
- פרט מוכמן: "נדקר"; שני היבטים לנקודה זו - האם הנאשם התבטא באמרו "נדקר" כבר בשיחתו עם ש' סמוך לאחר מעשה הרצח? והשני, מה הנפקות של השימוש במילה זו במהלך הדיבוב?.
אשר לשיחת הטלפון של הנאשם עם ש' בליל הרצח במהלכה, על פי טענת המאשימה, אמר הנאשם, כי המנוח "נדקר"; ציין הנאשם, בזו הלשון - " איך אני יכול לספר פרט שאני לא יודע אותו" (עמ' 534 לפרוטוקול, שורות 32-26).