פסקי דין

תפח (נצ') 44182-03-16 מדינת ישראל נ' פלוני - חלק 56

11 פברואר 2019
הדפסה

מנגד, הסניגור המלומד, השליך את יהבו על התכנים שעולים מתוך התגובות מושא הכתבה (ת/102).  לגישתו, התכנים, כפי שמפורט בתגובות שהפנה אליהן במסגרת תגובתו, תומכות בגרסתו של הנאשם ויש בהן כדי לחזק את אמינותו, במיוחד, שעה שגרס לאורך כל הדרך, כי הוא נחשף לעובדה, כי ענין לנו באקט של דקירה/דקירות, מתוך הכתבה ב - ynet.

לדידו, התיזה שניסתה המדינה להיאחז בה לאורך כל המשפט, לפיה - העובדה שהמנוח מצא את מותו תולדה לאקט של דקירה/דקירות, הינה פרט מוכמן, אין לה על מה לסמוך.  כפי טיעוני ההגנה, התכנים, כפי העולה מהתגובות של אותה כתבה, יש בהם כדי להשליך הן על השיחה שהתנהלה בשעת בוקר (מיד בחלוף ליל הרצח) בין הנאשם לבין ש' (לאחר שהכתבה מושא ת/102 כבר יצאה לאור, כך על-פי טיעוני ב"כ הנאשם) והן על השיחות שבאו בשלב מאוחר יותר, בין הנאשם לבין המדובבים.

הסניגור המלומד, ביקש לראות בתגובות הגולשים בכתבה כראיות המחזקות את גישת ההגנה ובעיקר גרסת הנאשם, לפיה, העובדה שהמנוח מצא את מותו באמצעות דקירות, הייתה נחלת ציבור נרחב שנחשף לכתבה ב ynet, כך שלבטח לא מדובר בפרט מוכמן.

יתר על כן, כפי הנטען, חוקרי המשטרה הטעו את הנאשם גם בהקשר של אותה כתבה מושא ת/102, זאת לאחר שהציגו בפניו את הכתבה באופן חלקי ומטעה, בציינם, כי התכנים של אותה כתבה אינם כוללים התייחסות כלשהי לעובדה, כי המנוח נדקר.

מכאן, לטענת הסניגור, דבריו של הנאשם עת ציין, כי הוא למד על אקט הדקירה/דקירות מתוך הכתבה באתר ynet, ניזונים הם מתוך אמת צרופה.  אף, דבריו של הנאשם, עת ציין במסגרת החקירה, כי הוא חשד שמדובר במחבל, באו על רקע התוכן של אחת התגובות, שם הייתה התייחסות לאפשרות, כי מדובר באירוע שנעשה על רקע לאומני.

ברי, כי, בחנתי את התייחסות הצדדים למוצג מושא ת/102; התייחסות שמקורה בהחלטה מיום 17.1.19.

  1. אין באמור לעיל כדי לפטור אותנו מבדיקת נפקות ומשקל הטענה, כי הנאשם אמר במהלך שיחתו עם ש', סמוך לאחר הרצח, כי המנוח נדקר. שכן, הכתבה התפרסמה בשעה 4:48, כפי המופיע על גבי הכתבה.  בהקשר זה, יש להפנות לעדותו של ש' בפנינו.  כזכור, עד זה בילה יחד עם הנאשם בערב ליל הרצח.  בקשר לעד זה, נטען, כי הנאשם התקשר אליו לאחר אירוע הרצח וציין בפניו "שדקרו" מישהו.  כך מסר העד ש' בהודעותיו במשטרה (ראו - הודעתו ת/213, עמ' 48, שורות 12-11 וכן - ת/ 214 עמ' 14, שורות 25-15).  יחד עם זאת, עת עלה העד על דוכן העדים, הוא חזר בו מדבריו ביחס לעובדה זו והעיד, שהנאשם אמר בפניו, כי "תקפו" מישהו (עמ' 373, שורות 32-30).  על רקע זה, ביקשה המאשימה להכריז על העד כעד עוין.  כן, ביקשה, בהקשר זה, להעדיף את אמרותיו במשטרה על פני עדותו בבית המשפט.

למותר לציין, כי אותו עד הוסיף ואמר בעדותו: "...אני נעצרתי חודש אחרי, אני לא יודע מאיפה בא דקרו, לא דקרו, יומיים כבר 3, אנחנו גרים בעפולה, לא בתל אביב, כבר אמרו, בן אדם נדקר ככה וככה, לא יודע מאיפה זה הגיע" (עמ' 374, שורות 18-16).

עמוד הקודם1...5556
57...90עמוד הבא