העד נשאל עוד, אם נחשף לשמועות כאלה ואחרות בנוגע לסיבת הירצחו של המנוח; שכן, המנוח אינו עבריין ואין לו מעורבות בתחום הפלילי. אשר לשאלה שהועלתה על ידי ההגנה לפיה - הייתכן שמישהו העלה תיאוריה לפיה היה למנוח קשר עם אישה נשואה, דבר שיכול אולי לעמוד בבסיס ההתרחשות מושא הליך זה, השיב העד שלא זכור לו. ראו בהקשר זה - עמ' 216, שם השיב העד לשאלות שהופנו אליו, כך:
"עו"ד ארבל: אם שמעת, אם מישהו זרק את התיאוריה הזו בפניך? אולי זה על רקע רומנטי, אולי זה?
העד, מר ששון: לא שזכור לי שאמרו איזה משהו כזה, לא, שזכור לי, אולי, אני לא רוצה להגיד שלא ואני לא רוצה להגיד שכן."
(שם, שורות 21-18).
עוד, נשאל העד אם שמע ממקור כלשהו על כך שהמנוח נפטר כתוצאה מדקירות. גם כאן לא ידע העד לספק תשובה ברורה ואף לא זכר אם שמע אודות כך, בציינו; "אני חושב שזה היה פרסום בעיתון, אני לא זוכר אם היה בסופשבוע או שזה היה בעיתון המקומי או כשהייתי בשבעה אצל המשפחה" (עמ' 217, שורות 17 - 18).
- מכאן לעדותה של הגב' ל'; עדה זו הייתה בקשר עם המנוח במשך תקופה של כחודש וחצי. היא החליטה לנתק את הקשר עמו כשבוע לפני הרצח. זאת מאחר והמנוח היה "קצת מוזר והוא לא דיבר, הרגשתי שהוא לא מדבר איתי בשקיפות מלאה" (ראו - עדותה עמ' 220, שורות 21 -22). לדבריה, היא לא הרגישה בנוח איתו ובהמשך העידה: "... זה היה מאוד מוזר, מאוד אפלולי, לא הבנתי מה קורה והחלטתי שזה לא מתאים לי" (עמ' 221, שורות 4 -5).
לדברי העדה, היא שמעה על הרצח יום למחרת האירוע (עמ' 221, שורה 9). העדה ציינה, כי היא לא הרגישה שהמנוח עשה סיבובים ליד ביתה לאחר ניתוק הקשר עמה וכן העידה כי הוא לא הטריד אותה (עמ' 221, שורות 18 -20).
העדה מסרה עוד, כי המנוח היה מסתורי, לא הבינה במה הוא עובד וממה הוא מתפרנס. לשיטתה, היא פחדה מהקשר עם המנוח, הרגישה שהקשר מתפתח ומתקדם מהר מדי, לדוגמא - הוא הציע את עזרתו בקניית ג'יפ וכל מיני דברים. בהינתן האמור, לדבריה, היא נבהלה מהקשר והעדיפה להפסיקו (עמ' 222 לפרוטוקול).
במסגרת עדותה, התייחסה העדה גם לעניין עבודתו של המנוח, בציינה בזו הלשון: "הוא אמר לי משהו של המדינה. אוקיי, מה זה כ"כ סודי? אז הוא אמר לי כן, אז אמרתי לו: מה שב"כ? מה תיתן לי איזשהו כותרת, תגיד לי מה. אז הוא אמר לי, אני לא יכול להגיד לך. כל הדברים האלה, הרגשתי שזה כ"כ מעורפל. לא יודעת, הרגשתי לא בטוח" (עמ' 222, שורות 8 -11).