הראיות להוכחת האישום הראשון - עבירת ההצתה:
- כפי עובדות כתב האישום עליהן עמדתי לעיל, מלבד עבירת הרצח, יוחסה לנאשם עבירת נוספת שעניינה הצתה. על פי המיוחס ענין לנו במעשה של הצתת רכב סילברדו השייך לאביו של י'. לשם ניקיון הדעת, אציין שוב, כי הנאשם הודה בפני המדובבים, במסגרת הדיבוב השני, בביצועה של עבירה זו, כפי שהדבר משתקף מהדיסק מושא השיחה עם המדובבים ת/20 וכן ת/23א שעניינו תמלול של אותה שיחה. לדידי המאשימה, במקרה זה, יש לקבל את הודאת הנאשם ולהשתמש בה כראיה לצורך הוכחת אשמתו של הנאשם בביצוע מעשה העבירה שמיוחס לו.
- בהקשר זה, הוגשו בהסכמה ראיות שנוגעות לעבירת ההצתה:
ת/174 ות/175 של י.ח., המתלונן, כי רכבו מסוג הסילברדו הוצת;
ת/176 ות/177, הודעות של שתי עדות ראיה שראו שהרכב עולה באש;
ת/178, דו"ח פעולה של רס"ב אבו עיד ראש ו - ת/179, חוו"ד של מומחה כבאות הקובע, בסבירות גבוהה מאוד, כי ענין לנו באירוע של הצתה.
ת/180, דו"ח שמאי הקובע, כי הרכב במצב אובדן גמור.
- לטענת המאשימה, הראיות הנוספות המפורטות לעיל, מהוות תוספת ראייתית מאמתת להודאתו של הנאשם והן בבחינת "דבר מה" הדרוש על פי פקודת הראיות לצורך הרשעת הנאשם בדין.
- במסגרת ע"פ 7939/10 זדורוב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.12.2015), התייחס בית המשפט העליון לתוספת הראייתית הנדרשת לצורך תמיכה בהודאת חוץ של נאשם בציינו כי:
"307. כידוע, על פי הפסיקה, לא ניתן לסמוך הרשעה על הודאת חוץ של נאשם, אלא אם נמצא בחומר הראיות "דבר מה נוסף" לחיזוקה. מדובר במנגנון חיצוני להודאה, יציר הפסיקה, המחייב לתמוך את ההודאה בתוספת ראייתית מאמתת, שתאשר במידת מה את תוכן ההודאה [עניין סטקלר, פסקה 20]. דרישת ה"דבר מה", עניינה הוא אפוא בבחינת ההודאה על פי סימני האמת החיצוניים לה, אשר יש בהם כדי לשפוך אור על אמיתותה ......
- הדרישה לתוספת ראייתית מאמתת, בשונה מראיה מסבכת, פירושה כי אין צורך שתוכיח את עובדת התרחשות העבירה גופה או שתזהה את הנאשם כמבצעה [ראו: קדמי, עמ' 142, 144..."
- משמע, דרישת ה"דבר מה נוסף" באה על סיפוקה עם הצגת תוספת מאמתת להודאה המחזקת את המסקנה שמדובר בהודאת אמת ואין זו צריכה ל"סבך" את הנאשם בביצוע מעשה העבירה דווקא.
עוד, בהקשר של דרישה זו:
"דרישת ה'דבר מה הנוסף' היא גמישה ובעלת רקמה פתוחה. סוג העניינים שעשויים להביא לסיפוקה משתנה ממקרה למקרה, ותלוי גם במהימנות ההודאה גופה. ככל שהודאה זו זוכה למשקל גדול – כך יקטן משקלו של ה"דבר מה" הדרוש לאימות ההודאה, ולהפך, ככל שההודאה זוכה למשקל מועט – כך יגדל משקלו של ה'דבר מה'. על כן גם נקבע, כי אפשר שיתעוררו מקרים שבהם ניתן יהיה להסתפק ב'דבר מה' שמשקלו 'קל כנוצה' ... מאידך, נקבע, יתכנו מקרים שבהם המשקל שיידרש ל'דבר מה' יהיה כה רב, עד כדי הפיכתו לדרישה של 'ראייה מסייעת' ... מכאן גם דבריו של חברי הנשיא ברק, כי 'ראיה שנמצאה ראויה לשמש כ'דבר מה' בעניין אחד, עשויה שלא להחשב כראויה לשמש כ'דבר מה' בענין אחר, שהרי הכל מותנה בנסיבות העניין"