42. במקרה שלפנינו קבעתי כי עסקינן בהפרה אחת שנמשכה זמן מועט, התרשמתי כי בזמן אמת, ועוד בטרם התגלגל כדור השלג של התביעה, נכונים היו הנתבעים להגיע לפתרון בדבר החזרת הדומיין "מאמרים" לתובע, וזאת על אף שהיה בבעלותם, אך נתקלו בסירוב שלא היה בידי התובע להסביר שאף אינו מתיישב עם האמור במכתב ההתראה ששלחו לנתבעים. לא הובאו ראיות לנזק ישיר וממוני שנגרם לתובע כתוצאה מההפרה – כאשר התובע לא ידע להעריך נזקיו ובשלב מסוים אף טען בחקירתו כי "המאמרים הם לא נושא הענין". כאמור, סירובו של התובע לקבל לידיו את הדומיין על תכניו מחלישה בצורה נכרת טענתו באשר לערכם של המאמרים. כאמור, התובע קיבל לידיו את זכויות היוצרים ללא תמורה וטענתו בדבר השקעה בסך של 10,000 ₪ לא הוכחה. מאידך, הנתבעים היו מודעים לזכות היוצרים, ועשו שימוש במאמרים שאינם שייכים להם, אמנם לזמן קצר. כאמור, לטעמי לסוגיית תום הלב יש ליתן חשיבות מרכזית בענייננו, וסבורתני כי הכוונה ההרתעתית של המחוקק בכל הקשור להרתעת מפרים את זכויות היוצרים, אינה הולמת את נסיבות המקרה.
43. מצאתי להתייחס בקצרה להפניות התובע בסיכומיו לפסקי דין שלטענתו יש להקיש מהם לענייננו. לאחר שעיינתי בפסקי הדין אליהם הפנה התובע, סבורתני כי אין הנדון דומה לראיה, ואסביר. בפסק הדין בעניין "יניר ישראל לוין" בית המשפט קבע ממצאים ביחס לאמינות הנתבע, ומצא שלא לקבל גרסתו. (ראו ת.א. 44524-11-11 יניר ישראל לוין נ' יניב גבריא [פורסם בנבו] (2.2.18)). בעניין "מור" עסקינן בהעתקת מאמר שהנו פרי עמלו של התובע (עיתונאי) שכתב מאמרים בתחום מומחיותו- תחום האינטרנט והמחשבים. בפסק הדין כלל לא עלתה סוגיית תום הלב של הנתבע. (ראו ת.א. 26386-09-09 מור נ' אזולאי, [פורסם בנבו] (16.8.10). בענייננו, עסקינן בקבוצת מאמרים אקלקטיים מתחומים שונים שאין בינם לתובע כל זיקה ישירה והוא אף אינו יוצרם. התובע אף העיד כי המאמרים וערכם אינם הנושא המרכזי, אלא ההפרה כשלעצמה. בנסיבות אלו, סבורתני כי אין להקיש מפסיקות בתי המשפט האחרות אליהן הפנה התובע לענייננו.
44. אציין, כי בכתב התביעה טוען התובע בנוסף לעוולת הרשלנות כמשמעה בפקודת הנזיקין. התובע בחר שלא להעלות טענה זו בסיכומיו, ודומה כי עסקינן בעילת תביעה ו/או טענה שנזנחה. למעלה מן הצורך מצאתי להעיר כי גם אם התובע היה עומד על תביעתו בעניין זה, ומאחר שהתובע לא הוכיח נזק ממשי, אזי ממילא התובע אינו עומד בתנאי פקודת הנזיקין ומגמות הפסיקה, כאשר הוכחת רכיב הנזק הנה הכרחית כחלק מיסודות העוולה.