33. לצורך הנוחות מצאתי לצטט הסעיף הרלוונטי מההסכם (סעיף 4.1 א', המתייחס להתחייבויות הרשת).
" לספק לזכיין את המוצרים, באיכות וטיב טובים, במחירים תחרותיים, וזאת כפי הנדרש לצורך הפעלה רווחית של החנות, אספקת המוצרים תהא על ידי החברה לחנותו של הזכיין". (ההדגשה אינה במקור).
מצאתי לצטט סעיפים נוספים מההסכם אשר לטעמי קשורים בטבורם להתחייבויותיה של הרשת.
בסעיף 4.1 (ד) נקבע : "לייעץ לזכיין, לפי בקשתו, בנושאי ניהול והפעלה, מקצועיים וכלליים שונים, לרבות הרצת העסק והכשרת עובדים בטרם פתיחתו, ולהעמיד לרשותו אמצעים שונים לניהול העסק. כמו כן, תסייע החברה לזכיין בתפעול השוטף של העסק ובלבד שלא יהיה בכל סיוע כאמור כדי להטיל אחריות כלשהי על החברה". (ההדגשה אינה במקור).
בסעיף 3.2 (ו) נקבע : " הזכיין ועובדיו יטלו חלק בהשתלמויות מקצועיות ומערכי הדרכה אשר יערכו על ידי החברה מעת לעת, במטרה להכשיר את עובדי הרשת ולהביא לתוצאות עסקיות טובות לכלל הזכיינים ברשת ".
בסעיף 3.6 בהסכם נקבע: " מכירת המוצרים בחנות תהא בתנאים ובמחירים אשר החברה תקבע, הזכיין לא יגבה ולא יקבל מאת לקוחות החנות תשלומים ו/או טובות הנאה אשר אינן מאושרות על ידי החברה". (ההדגשה אינה במקור). (ראו נספחים ב'-ד' בתצהירי התובעת בתביעה הראשית).
34. כאמור, התובעת ייסדה את הרשת בשנת 2015. בין הרשת לזכיינים נכרתו שלושה הסכמי זכיינות: ביום 6.9.15 נתבעת 6 חתמה על הסכם זיכיון עם התובעת בעיר אשדוד, כאשר נתבעים 7-8 ערבים להתחייבויותיה. ביום 3.1.16 נחתם הסכם נוסף עם נתבעים 1-3 -זכייני רמת גן. ביום 14.2.16 נחתם הסכם זיכיון נוסף עם זכייני אשקלון –נתבעים 4-5. ביום 14.9.2016 שלחו הזכיינים מכתב הדורש את ביטול הסכמי הזיכיון.
האם הסחורה נרכשה ישירות מהחקלאים?
35. אלירז העיד, לגבי חזונה של הרשת, שהרציונל העסקי המרכזי היה שיווק התוצרת החקלאית ישירות מהחקלאים לזכיינים, "דילוג" על מתווכים והפחתת פערי התיווך הקיימים בשוק. על פי רציונל זה, החקלאים יזכו לתמורה הולמת לתוצרתם ולזכיינים תימכר סחורה במחיר מוזל ללא התערבות מתווכים/פערי תיווך של סיטונאים וקמעונאיים. ( ראו תוכנית עסקית לזכיין מיום 4.8.2015, נספח 9 בתצהירי הזכיינים).
36. אלירז ציין בס' 3 לתצהירו, כי מטרת הרשת היתה "פרישת חנויות שכונתיות קטנות לממכר פירות, ירקות ומוצרים נלווים גם יחד, והכל במחירים תחרותיים ותוך צמצום פערי השיווק בשוק הפירות והירקות". בחקירתו טען אלירז:
"ש. האם זה נכון שהחזון היה צמצום פערי התיווך שיהיו פחות ידיים שגוזרות קופון בין החקלאי לצרכן הסופי?
ת. כן".
כאשר נשאל כיצד החזון יתבצע הלכה למעשה השיב:" אנחנו עבדנו עם חקלאים, לא ניתן להשיג בכל זמן בכל עונה את כל המוצרים שיש על המדף, לדוגמא תפוחים יש משווק ענק בישראל, קוראים לו "תפוחי בראשית". ... אם אתה רוצה לקנות תפוח מותג "בראשית" קשה מאוד לקנות אותו יותר זול בשוק. כלומר ענבים בסוף העונה וחייבים לקנות אותם, אני מחויב לספק אותם. אם זה יידרש ממני לעשות השלמה בשוק הסיטונאי, עדין קניתי יותר בזול.
ש. אני שואל אותך שוב. השלמות שעשיתם, מה היחס בכמות ההשלמות שעשיתם לבין הסחורה שקניתם ישירות מהחקלאים?
ת. תלוי בעונה, תלוי במוצרים. היו פעמים שהיו לנו כמות שהוצאנו מהמרכז הלוגיסטי יותר. אני לא יכול לומר לגבי אחוזים, כי זה תלוי בתקופות. אם זה לא מחקלאי ישירות אז זה ממשווק גדול. ברגע שבאנו עם קניינות משותפת , צמצמנו או ידיים או מחיר שניתן לנו כוח קנייה זול יותר". (פרוטוקול, עמ' 6, שק 3-5 ,16-26).
"ש. אני מציג לך תעודת משלוח ... ובה מפורטים רשימה של פריטים שעל פניו לא פריטים ייחודיים . תעודת המשלוח סופקה ישירות מארץ חמדה.
ת. רוב המוצרים כאן משווקים את החקלאים. חקלאים לא מסוגלים לפעמים למכור את הסחורה שלהם ישירות , אז הם משווקים דרך משווק...
ש. ... בפועל למעשה בתקופה הזו מאפריל לדעתי כבר לא שיווקתם בשום צורה ישירה מאצלכם לזכיינים. הייתם משתמשים בחברות ארץ חמדה, שיווק המאה, שלמעשה הייתם לוקחים הזמנה והוא למעשה היה מספק ישירות לזכיינים.
ת. אני לא בקיא בתאריכים, אבל כן היו מקרים שרכשנו סחורה ישירות גם ממשווק גדול של חקלאים שהוזיל לנו חד משמעית את המחירים ככח קנייה משותף שקנינו ממנו".
לשאלת בית המשפט, השיב אלירז: " אני מכרתי לזכיינים את הירקות במחיר ששילמתי לחקלאי והיו מקרים שהוספתי לזה את העלות של אותו יהודה שתיארתי לעיל. וגם שעשינו זאת לא הגעתי לעלות הממשית שיהודה עלה לי.
ש. איפה זה כתוב בהסכם שמותר לעשות, דהיינו להעמיס את העלויות האלה על המחיר של הירקות?
ת. מותר לעשות. אני צריך לעבור על ההסכם". (פרוטוקול ע' 7, ש' 8-16, 28-30, ע' 8 , ש' 1-3 ).
ברק אומגה שהעיד מטעם הזכיינים לא הגיש תצהיר מטעמו והוא מנהל הליך מקביל כנגד רשת החקלאי בבית משפט זה. לשאלה אודות קניית הסחורה ישירות מהחקלאים העיד:
ש. הרשת קנתה מחקלאים?
ת. כשאני באתי הציגו לי שיש איזה 70 זכיינים ועשרות חקלאים שרק צובאים על הדלתות לעבוד עם הרשת כי הם יצאו בפרסום.... אני יודע שהם קנו בשוק הסיטונאי ואז נכנסתי לשם כדי להביא תוצרת , ובד בבד אמרתי להם " חברה אם אתם רוצים שנביא חקלאים באמת" כי למעשה לא היו קיימים כמעט חקלאים שם, אולי אז היה חקלאי אבא של שירלי ואולי עוד אחד, אילן חורש אם אני לא טועה, שהוא גם חקלאי וגם משווק. מעבר לזה, למיטב זכרוני, לא היו חקלאים. אמרתי להם "חברה אני צריך לצאת מהשוק הסיטונאי ולהתחיל להביא חקלאים וברגע שלאט לאט יצאתי מהשוק הסיטונאי באמת חקלאים התחילו לעבוד עם רשת החקלאי. כשאני הגעתי כמעט ולא היו חקלאים. (פרוטוקול, עמ' 4, ש' 9-22).
בהמשך העיד: " כשבאתי הם הציגו לי מצג מסוים, אוקי? שם קונים מחקלאים. כשבאתי ראיתי שזה לא בדיוק ככה וזהו, אז לאט לאט, עם הזמן, באמת כשהגעתי לאט לאט עזבנו את השוק הסיטונאי והתחלנו באמת לעבוד עם חקלאים. ש. וכשעזבת כל התוצרת נקנתה מחקלאים? ת. לא הכול, היה חלק מתוצרת שעדין לא, אבל רוב רובה של התוצרת, אם אני לא טועה נקנתה מחקלאים. ש איזה 20 , לא יודע, אולי 20 חקלאים. כשאני באתי לא היה כמעט כלום, ובנקודה שעזבתי אני חושב שהיו בין 15 ל-20 חקלאים. (פרוטוקול, עמ' 8, ש' 27-31, עמ' 9, ש' 1-4).