32. התנאי השני לתחולת הגנת אמת הפרסום, הינו קיומו של עניין ציבורי בפרסום. בע"א 1104/00 לעיל, נפסק, ש"עניין ציבורי" ייחשב עניין שידיעתו ברבים רלוונטית להגשמת מטרה ציבורית או שיש לציבור תועלת בידיעה לגביו – אם לצורך גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשם שיפור אורחות חייו. לא פעם "העניין הציבורי" שבפרסום עשוי לנבוע מהיות הפרסום נוגע לדמות ציבורית, אם כי לא תמיד די בכך. ברי כי לא ניתן לקבוע מראש אילו נושאים יהוו "עניין ציבורי" והדבר ייבחן לגבי כל פרסום לגופו.
הכרעה בסוגיית ה"עניין הציבורי" היא פועל יוצא של מדיניותו השיפוטית של בית-המשפט, ולפיכך תיעשה על ידי השופט היושב בדין, ואין לשמוע ראיות בנושא זה. ההכרעה בשאלה האם היה בפרסום "עניין ציבורי" מוכרעת בדרך של מציאת איזון בין אינטרסים מתנגשים: מחד גיסא, אינטרס הפרט במניעת פרסום פרטים פוגעים אך נכונים אודותיו, ומאידך גיסא האינטרס שבחופש הביטוי, כשבמסגרת אינטרס זה תישקל בעיקר זכות הציבור לדעת. (ראה: שנהר, עמ' 224 ו-226).
33. בכל הנוגע לעניין ציבורי בדיווחים על דמויות ציבוריות, הרי שתועלת חברתית קיימת גם בנוגע לקבלת מידע על אנשים המצויים בעמדה חברתית המאפשרת להם להשפיע על כלל הציבור, שכן בחברה דמוקרטית ופתוחה זקוק ומעונין הציבור במידע מלא, שיאפשר לו לגבש דעה על האנשים המשפיעים על חייו. בהחלטת אדם ליטול על עצמו מעמד חברתי מסוים, ניתן לראות במקרים מסוימים הסכמה מכללא מצידו לוויתור מסוים על פרטיותו. שיקולים אלו מצדיקים את התרת פרסומם של פרטים הנוגעים ל"דמויות ציבוריות", אשר אילו היו נוגעים לאנשים פרטיים לא היה מקום לפרסמם. היותו של אדם "דמות ציבורית", אינה הופכת כל פרסום אודותיו לכזה שיש בו "עניין ציבורי", אך נדירים יהיו המקרים שבהם לא יכירו בתי-המשפט בקיום עניין ציבורי בדיווח על עבירות ואפילו על חשד לביצוע עבירות על-ידי אנשי ציבור (ראה: שנהר, עמ' 233-235).
34. נטל הוכחת ההגנה של "אמת הפרסום" מוטל על המפרסם. ככלל, מידת ההוכחה הנדרשת היא של מאזן הסתברויות רגיל במשפט אזרחי (ראה: ע"א 844/12 ונוספים, דניאל מולקנדוב נ' שרה פורוש ואח' (22.2.17)).
החזקה ובעלות במקרקעין וצפי לקבלת כספים:
35. מהכתבה עולה, כי בעוד התובע מחזיק ובעלי המקרקעין פעל הוא בכובעו הציבורי, ונוצר הרושם כי העסקה טרם הושלמה והוא צפוי לקבל עוד כספים ממכירת המקרקעין. בעניין זה פורסם בכתבה כי: