4. רשם ההקדשות הגיש גם הוא תגובה לבית משפט של פירוק במסגרתה הוא ציין כי בנסיבות העניין אין הוא סבור שקיים חשש לשימוש לרעה בסמכות החקירה, ועל כן יש לאפשר למנהלים המיוחדים לחקור את המבקש בכל הנוגע למימון הליך הבחירות לרשויות המקומיות.
5. לאחר שהוגשה תשובת המבקש לתגובת המנהלים המיוחדים ורשם ההקדשות ניתנה ביום 24.1.2019, בפתקית, החלטת בית משפט של פירוק. בפתח ההחלטה צוין כי "למנהלים המיוחדים סמכות לזמן את המבקש לחקירה בהתאם להוראות סעיף 288 לפקודת החברות". לגופו של עניין נקבע כי טענת המבקש לפיה אין לזמנו לחקירה בשל העובדה כי המנהלים המיוחדים גיבשו דעתם להגיש תביעה נגדו לא הוכחה ברמת וודאות גבוהה כנדרש ברע"א 9370/17 לוי נ' גיסין [פורסם בנבו] (30.1.2018) (להלן: "עניין לוי"). זאת במיוחד לאור הבהרת המנהלים המיוחדים כי המבקש מוזמן לחקירה בנושא ספציפי בלבד, ומבלי שהם מביעים עמדה ביחס להגשת תביעה נגד המבקש בנושא זה.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
6. בבקשה שלפניי חוזר המבקש במידה רבה על טענותיו לפני בית משפט של פירוק. כמו כן נטען כי החלטת בית משפט קמא אינה מפורטת ומנומקת כיאות ואינה דנה בכל טענות המבקש.
7. דין הבקשה להידחות ללא צורך בקבלת תשובה. תכליתו של סעיף 288 לפקודת החברות היא לאפשר לבית המשפט של פירוק, ומכוחו הסמכתו גם לנושאי משרה הפועלים מטעמו, אשר לעתים קרובות מצויים בנחיתות אינפורמטיבית, לבדוק את עסקי החברה ואת האירועים שהביאו לקריסתה, וזאת על מנת שיוכלו לאתר את נכסיה ולמצות את זכויותיה (ע"א 1211/96 עו"ד כהן, מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק) נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ, פ"ד נב(1) 481, 490 (1998)). סמכות זו, ככל שניתנה על ידי בית המשפט של פירוק, יש לאפשר לנושאי המשרה לממש, ובלבד שלא הוכח כי מטרת החקירה המבוקשת על ידם היא השגת יתרון דיוני בלתי ראוי בתביעה קיימת או בתביעה עתידית שיש רמה גבוהה של וודאות כי תוגש בעתיד (רע"א 10/89 פקר נ' פ.י.ט. חברה פיננסית לתעשיה ולמסחר בע"מ (בפירוק), פ"ד מ"ב 4 573, 576 (1989); לסקירה מקיפה של הדין ראו פסקאות 22 – 29 לפסק דינה של השופטת וילנר בעניין לוי).
8. בעניינו, המבקש היה מזכ"ל האגודה משך 15 השנים שקדמו לצו הפירוק הזמני. נוכח מאפיין זה לא יכולה להיות מחלוקת כי הוא בגדר "נושא משרה" עליו חל סעיף 288 לפקודת החברות. מאליו ברור, מדוע סבר בית משפט של פירוק כי הוא יכול "למסור מידע בדבר ייזום החברה, ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה" כלשון הסעיף. בנוסף, קבע בית המשפט של פירוק כי המנהלים המיוחדים הוסמכו על ידו להפעיל את הסמכות האמורה, וממילא גם העיון בטענת חוסר הסמכות התייתר. המנהלים המיוחדים מצדם הבהירו כי הם מעוניינים לחקור את המבקש בעניין מוגדר (שימוש בכספי האגודה לצרכי מימון סיעת "טוב" בבחירות לרשויות המקומיות), לגביו נדרשת לשיטתם השלמת פרטים שלא נבחנו בדו"ח החוקר. עוד מסרו המנהלים המיוחדים כי טרם גיבשו עמדה בשאלה האם יש מקום להגשת תביעות בעניין זה נגד המשיב או נגד גורמים אחרים. בית המשפט קמא נתן אמון בדברי המנהלים המיוחדים, ובטיעוני המבקש לא מצאתי טעם לנהוג אחרת.