החלטה
1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (כבוד השופטת עירית וינברג-נוטוביץ) מיום 24.1.2019 בפר"ק 62601-07-17 [פורסם בנבו] במסגרתה נדחתה בקשה מטעם המבקש, נושא משרה באגודה אשר בעניינה ניתן צו פירוק זמני (להלן: "המבקש"), לבטל את זימונו לחקירה על ידי המנהלים המיוחדים שמונו לאגודה, עוה"ד שאול קוטלר ובניהו לאבל (להלן: "המנהלים המיוחדים").
2. המשיבה 1 (להלן: "האגודה") התאגדה כאגודה עות'מאנית בשנות ה-30 של המאה הקודמת. בין השנים 2018-2003 כיהן המבקש כמזכ"ל האגודה. ביום 25.7.2018 ניתן על ידי בית משפט קמא צו פירוק זמני לאגודה לאור ממצאי דו"ח חוקר שמונה על ידו, שהעלה כי קיימות עילות פירוק נגד האגודה נוכח הבאים: נטישת המטרה הציבורית העיקרית שלשלמה הוקמה – ארגון עובדים; כשלים בפעילות האגודה, ובכלל זה הוצאת כספים למימון סיעת "טוב" שהתמודדה במספר רשויות מקומיות; פעילות בעלת מאפיינים עסקיים העומדת בסתירה לעקרונות המנחים פעילות גופים בעלי מטרות ציבוריות; אי קיום בחירות למוסדות האגודה מזה 15 שנים; העדר שקיפות; תשלום שכר לבנו של המבקש באופן המהווה העדפת מקורבים משיקולם פסולים; ממשל תאגידי ברמה נמוכה; בעלות על נכסי נדל"ן שאינם משמשים לפעילות ציבורית; העדר פיקוח ובקרה על ידי גופי אסדרה. כמו כן הורה בית משפט קמא על מינוי המנהלים המיוחדים, והקנה להם את "כל הסמכויות על פי דין" (להלן: "ההסמכה הכללית").
3. ביום 19.12.2018 שלחו המנהלים המיוחדים למבקש הזמנה לחקירה במשרדיהם. ביום 3.1.2019 הגיש המבקש בקשה למתן הוראות לבית משפט של פירוק, במסגרתה עתר לכך שבית המשפט יקבע כי אין באפשרות המנהלים המיוחדים לזמנו לחקירה הואיל והם הביעו עמדה נחרצת ביחס אליו, וכי החקירה נועדה לאיסוף ראיות לצורך ביסוסה של תביעה שבכוונתם להגיש נגדו. כן טען המבקש, כי דרישת המנהלים המיוחדים לפיה עליו להתייצב לחקירה נעשתה בחוסר סמכות מבלי שבית המשפט האציל למנהלים המיוחדים את סמכות החקירה. טענה נוספת של המבקש הייתה כי סוגיית הוצאת הכספים למימון סיעת "טוב" כבר נחקרה על ידי החוקר שמונה על ידי בית משפט של פירוק, וכי נמסרו כל המסמכים הרלוונטיים לסוגייה זו, ועל כן אין צורך לערוך לו חקירה נוספת.
המנהלים המיוחדים הגישו לבית משפט של פירוק תגובה לבקשה שלא לזמן את המבקש לחקירה, בה דחו את מכלול טענות המבקש. נטען, כי חקירתו של המבקש נדרשת בקשר לשימוש בכספי האגודה לצרכי מימון סיעת "טוב" בבחירות לרשויות המקומיות, וכי בנושא זה הם לא גיבשו עמדה וזקוקים להשלמת פרטים נוספים. עוד נטען כי המבקש לא הצביע על נזק ממשי שעלול להיגרם לו כתוצאה מהחקירה. המנהלים המיוחדים הוסיפו וטענו כי אין בעובדה לפיה החוקר חקר את המבקש כדי לפגוע בדרישתם לחקירה נוספת, מכיוון שמטרת החקירה הינה השלמת פרטים שלא הוזכרו בדו"ח החוקר. בכל הנוגע לסמכותם, מפנים המנהלים המיוחדים לסעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"), שכותרתו "סמכות לחקור חשודים בהחזקת נכסי החברה", ולהחלטת בית המשפט של פירוק מיום 25.7.2018 במסגרתה מונו לתפקידם, ובה הוקנו להם "כל הסמכויות על פי דין".
4. רשם ההקדשות הגיש גם הוא תגובה לבית משפט של פירוק במסגרתה הוא ציין כי בנסיבות העניין אין הוא סבור שקיים חשש לשימוש לרעה בסמכות החקירה, ועל כן יש לאפשר למנהלים המיוחדים לחקור את המבקש בכל הנוגע למימון הליך הבחירות לרשויות המקומיות.
5. לאחר שהוגשה תשובת המבקש לתגובת המנהלים המיוחדים ורשם ההקדשות ניתנה ביום 24.1.2019, בפתקית, החלטת בית משפט של פירוק. בפתח ההחלטה צוין כי "למנהלים המיוחדים סמכות לזמן את המבקש לחקירה בהתאם להוראות סעיף 288 לפקודת החברות". לגופו של עניין נקבע כי טענת המבקש לפיה אין לזמנו לחקירה בשל העובדה כי המנהלים המיוחדים גיבשו דעתם להגיש תביעה נגדו לא הוכחה ברמת וודאות גבוהה כנדרש ברע"א 9370/17 לוי נ' גיסין [פורסם בנבו] (30.1.2018) (להלן: "עניין לוי"). זאת במיוחד לאור הבהרת המנהלים המיוחדים כי המבקש מוזמן לחקירה בנושא ספציפי בלבד, ומבלי שהם מביעים עמדה ביחס להגשת תביעה נגד המבקש בנושא זה.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
6. בבקשה שלפניי חוזר המבקש במידה רבה על טענותיו לפני בית משפט של פירוק. כמו כן נטען כי החלטת בית משפט קמא אינה מפורטת ומנומקת כיאות ואינה דנה בכל טענות המבקש.
7. דין הבקשה להידחות ללא צורך בקבלת תשובה. תכליתו של סעיף 288 לפקודת החברות היא לאפשר לבית המשפט של פירוק, ומכוחו הסמכתו גם לנושאי משרה הפועלים מטעמו, אשר לעתים קרובות מצויים בנחיתות אינפורמטיבית, לבדוק את עסקי החברה ואת האירועים שהביאו לקריסתה, וזאת על מנת שיוכלו לאתר את נכסיה ולמצות את זכויותיה (ע"א 1211/96 עו"ד כהן, מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק) נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ, פ"ד נב(1) 481, 490 (1998)). סמכות זו, ככל שניתנה על ידי בית המשפט של פירוק, יש לאפשר לנושאי המשרה לממש, ובלבד שלא הוכח כי מטרת החקירה המבוקשת על ידם היא השגת יתרון דיוני בלתי ראוי בתביעה קיימת או בתביעה עתידית שיש רמה גבוהה של וודאות כי תוגש בעתיד (רע"א 10/89 פקר נ' פ.י.ט. חברה פיננסית לתעשיה ולמסחר בע"מ (בפירוק), פ"ד מ"ב 4 573, 576 (1989); לסקירה מקיפה של הדין ראו פסקאות 22 – 29 לפסק דינה של השופטת וילנר בעניין לוי).
8. בעניינו, המבקש היה מזכ"ל האגודה משך 15 השנים שקדמו לצו הפירוק הזמני. נוכח מאפיין זה לא יכולה להיות מחלוקת כי הוא בגדר "נושא משרה" עליו חל סעיף 288 לפקודת החברות. מאליו ברור, מדוע סבר בית משפט של פירוק כי הוא יכול "למסור מידע בדבר ייזום החברה, ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה" כלשון הסעיף. בנוסף, קבע בית המשפט של פירוק כי המנהלים המיוחדים הוסמכו על ידו להפעיל את הסמכות האמורה, וממילא גם העיון בטענת חוסר הסמכות התייתר. המנהלים המיוחדים מצדם הבהירו כי הם מעוניינים לחקור את המבקש בעניין מוגדר (שימוש בכספי האגודה לצרכי מימון סיעת "טוב" בבחירות לרשויות המקומיות), לגביו נדרשת לשיטתם השלמת פרטים שלא נבחנו בדו"ח החוקר. עוד מסרו המנהלים המיוחדים כי טרם גיבשו עמדה בשאלה האם יש מקום להגשת תביעות בעניין זה נגד המשיב או נגד גורמים אחרים. בית המשפט קמא נתן אמון בדברי המנהלים המיוחדים, ובטיעוני המבקש לא מצאתי טעם לנהוג אחרת.
9. המסקנה היא שאין עילה להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט של פירוק, אשר אף הקפיד להורות למנהלים המיוחדים להיזהר בניהול החקירה כך שלא תקנה להם יתרון דיוני בלתי הוגן בתביעה עתידית, ככל שתוגש. מובהר כי אין בהחלטה זו כדי לנקוט עמדה לגבי היקף החקירה, וכי שמורה למבקש הזכות להתנגד לשאלות על יסוד טענת חיסיון מפני הפללה עצמית וכדומה. הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה היום, י"ט באדר א התשע"ט (24.2.2019).
ש ו פ ט
_________________________