לתצהירו של מר שחף צורפו תקליטורי החקירה (נספחים 1, 4 ו- 5 לתצהירו).
87. בסיכומיהם טענו הנתבעים, כי התביעה דנן מבוססת על חקירתו של החוקר המלאה שקרים וסתירות. לטענתם, תחילה העיד החוקר, כי הוא הגיע בצורה אקראית, ברם מתצהירו של מתצהירו של מר רז שיריזיאן (ת/4) נאמר "שלחנו חוקר". לטענת הנתבעים, הסתירה מעידה, כי החוקר שיקר. כן טענו, כי בתצהירו החוקר מציין כי בסוף ההקלטה הוא אמר – "סוף הקלטה" עם פרטי האירוע, ואילו בהקלטה עצמה הוא כלל לא אמר זאת. מה שמעיד על אי התאמה בין התצהיר לבין התקליטור.
88. כן טענו, כי החוקר סתר עצמו עת מחד העיד, כי הוא עוקב אחרי הנתבע 5 כבר שנתיים ועל כן הוא מכיר אותו, ומאידך לא ידע לזהות כיצד הוא נראה (בעמ' 9 שורות 9-16 לפרוט'). עוד טענו כי החוקר סתר את עצמו לגבי ידיעתו, כי הנתבע 5 הינו בעל האולם. כן נטען, כי מחד ציין החוקר, כי הוא קיבל אינפורמציה בנוגע לזהות הבעלים והאירוע מאחד העובדים באולם, יחד עם זאת עת נשאל לשמות העובדים העיד כי לא שאל אותם. עוד טענו, כי החוקר הצהיר כי מדובר באירוע של 100 איש, ברם כאשר הוסבר לו כי האולם לא עורך אירוע בפחות מ-150 איש לא ידע מה להשיב. עוד טענו, כי בחקירתו העיד החוקר, כי נתקל בעובד מטבח שיצא מהמטבח אשר אמר לו כי הנתבע 5 הינו הבעלים. לטענתם עדותו אינה מתיישבת עם העובדה, ולפיה הכניסה לעובדי המטבח הינה כניסה אחורית. לטענתם היה מצופה מחוקר ותיק ומנוסה לתעד בפרטי פרטים את חקירתו.
89. עם זאת, סבורני כי לא נפלה כל סתירה בחקירת החוקר, וחקירת החוקר נמצאה מהימנה בעיניי. ראשית, יש לזכור כי מטרת הגעתו של מר שחף לאולם היתה לאסוף ראיות המוכיחות, כי באולם מושמעות יצירות מוגנות של אקו"ם (ראו בסעיף 2 לתצהירו). החוקר לא הגיע לאולם על מנת לתשאל עובד כזה או אחר בנוגע לבעלות באולם, וכן לא על מנת לכמת את מספר המשתתפים באירוע כזה או אחר. נתונים אלו הושגו על ידו "על הדרך".
90. לא למותר להעיר, כי בכל הנוגע לממצאים המהותיים והקרדינלים שעלו מחקירתו של מר שחף (אותם ממצאי החקירה שהעידו כי במועדי החקירה ביצעו הנתבעים ביצוע יצירות מוגנות בפומבי) הרי שהנתבעים התעלמו מהם, והם אף לא חקרו את החוקר כלל בעניין זה. בנוסף, למקרא התצהיר שהוגש מטעמם של הנתבעים ואף למקרא הסיכומים עולה, כי הנתבעים כלל אינם חולקים כי במועדים הנ"ל הושמעו בפומבי יצירות מוגנות של התובעות ולמעשה הם הפרו בפועל את הזכויות.