117. לסיכום לאור המפורט לעיל הרי שבממוצע פסקו בתי המשפט הנ"ל סך של כ- 20,000 ש"ח לכל הפרה. יחד עם זאת, לא נעלם מעיני כי ביחס לשלושה מפסקי הדין הנ"ל ניתן הפיצוי בהתאם לדין הקודם (שעמד על סך מקסימאלי של 20,000 ש"ח).
118. בענייננו מדובר בשלוש הפרות. אציין כי לו היו הנתבעים משלמים תמלוגים בגין כל אירוע אזי היה מדובר בתשלום של 575 ₪ + מע"מ (שני אירועים בשנת 2011 סך של 180 ₪, ועוד אירוע נוסף בשנת 2013 – סך של 215 ₪, ראו סעיף 9 לתצהירו של מר רז שירזיאן).
119. כמו כן בניגוד למקרים שהובאו בפסיקות השונות דלעיל, שם דובר בהשמעת מוסיקה, משחקייה ומרפאה, הרי שבמקרה דנן דובר על השמעה של מוסיקה באולם שמחות. השמעת מוסיקה באולם הוא חלק אינטגרלי ומהותי של פעילות האולם. כפי שעמדתי על כך לעיל, ללא השמעת אותה מוסיקה ספק אם יפעל האולם, ויתקיימו בו אירועים. כמו כן מקום שהמחיר למזמין האולם נקבע לפי מספר המנות המוזמנות, אין בכך לגרוע מהמסקנה שבעל האולם מפיק תועלת פרטית מהשמעת המוסיקה (וראו טוני גרינמן, בעמ' 683).
120. עוד אציין, כי במקרה דנן אין המדובר בנתבעים תמי לב. המדובר בנתבעים שידעו כי הם מפרים זכויות יוצרים. כמו כן מדובר במצב שבו נעשו אל הנתבעים פניות חוזרות ונשנות ואף ניתנו להם הזדמנויות רבות לתקן המצב. בשל כך, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להעמיד את הפיצוי המגיע לתובעות מאת הנתבעים בגין כל הפרה על סך של 30,000 ₪, ובגין שלוש הפרות על סך של 90,000 ש"ח.
121. בכתב התביעה עתרו התובעות אף לצו מניעה קבוע. התובעות חזרו על מבוקשן אף במסגרת סעיף 1 לסיכומיהן. בעניין זה אציין, כי משהוכחה הההפרה של זכויות היוצרים, זכאיות התובעות למתן צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעים ונגד כל הבאים במקומם או מכוחם או הפועלים בשמם או מטעמם, לעשות כל שימוש ביצירות המוגנות וכן להפר את זכויות היוצרים של התובעות ביצירות במוגנות.
לסיכום:
122. דין התביעה להתקבל. ניתן בזה צו מניעה קבוע נגד כל אחד מהנתבעים ונגד כל הבאים במקומם או מכוחם או הפועלים בשמם או מטעמם, האוסר עליהם לעשות כל שימוש ביצירות המוגנות וכן אוסר עליהם להפר את זכויות היוצרים של התובעות ביצירות במוגנות.
123. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעות פיצוי בגין הפרת זכויותיה בשני מועדים שונים בסך כולל של 90,000 ₪.
124. כן ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובעים הוצאות משפט (לרבות שכ"ט עו"ד) בסכום כולל של 20,000 ₪.