5. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, ובהחלטת בית המשפט המחוזי, ושקלתי את נימוקי הבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת גם מבלי להיזקק לתגובה מאת המשיבה. מקובלת עלי הפרשנות שבה נקט בית המשפט המחוזי, ולפיה תניית הבוררות אינה חלה בנדון דידן.
6. סעיף 26 להסכם החכירה קובע כדלקמן:
"This charter party is to be governed by English law. General Average/Arbitration to be settled in London in accordance with York/Antwerp Rules 1974 as amended 1994".
לשון הסעיף מעידה על כוונתם של הצדדים לצמצם את תחולתה של תניית הבוררות לסכסוכים שעניינם 'היזק כללי' בלבד. כפי שניתח בית המשפט המחוזי, אילו התכוונו הצדדים להפנות לבוררות כל סכסוך באשר הוא, לא היה צורך לציין את המונח 'היזק כללי'. ניתן היה להשתמש במונח 'כל המחלוקות' או בניסוח דומה; ממילא גם סכסוכים שעניינם 'היזק כללי' היו נכללים במסגרת זאת. מסקנה זו מתחזקת נוכח אזכורם של כללי 'יורק-אנטוורפן', אשר עוסקים בתביעות שעניינן 'היזק כללי' בלבד.
7. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית; משלא נתבקשה תגובת המשיבה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ו באייר התשע"ט (20.5.2019).
ש ו פ ט
_________________________