47. סוף דבר – טענות הנתבעות מתקבלות באופן הבא:
אני קובע שהבעלות בפטנט 370 עברה לנתבעות כשהיא נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בו, מכוח סעיף 34א לחוק המכר, התשכ"ח-1968.
טענות התובעים בכתב התביעה באשר לזכותם בפטנט 370 וכן טענותיהם באשר למוצרים שמיוצרים מכוחו של פטנט 370 – נידחות. כך גם נידחות טענות התובעים שעניינן הפרת פטנט 370.
לנוכח דחיית עיקרן של הטענות והעילות שבכתב התביעה המתוקן, התוצאה היא שמרביתה המכרעת של התביעה נותרה ככלי ריק מתוכן, דבר שמחייב עריכת רביזיה משמעותית בתביעה. לעת הזו, הכתב אינו מראה יותר על עילת תביעה (זאת עוד מעבר לשאלה הנכבדה של זהות הערכאה בה יש לברר את טענות התובעים). בנסיבות אלה ובהסתמך על עמדתם המשותפת של הצדדים שביקשה לחסוך במשאבים ולצמצם את עלויות בהליך דנן, אני רואה לנכון למחוק את יתרת התביעה מכוח סמכותי לפי תקנות 144, 143(8) ו – 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי, אך גם בהתחשב בהסדר הדיוני שחסך משאבים דיוניים רבים כמו גם בייחודיות הסוגיה שעמדה במחלוקת אני מחייב את התובעים בשכר טרחת באי כוחן של הנתבעות, על הצד הנמוך, בסך 15,000 ₪ לתשלום בתוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ט, 30 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.
אורן שוורץ