אציין כי אינני מקבלת את טענת ההגנה שלפיה העובדה שדוח התנועות בניירות ערך של חשבון ההשקעות (ת/106, נ/38) הגיע לידי רואי החשבון (לבר תקווה), לצורך עריכת דוחות המס של החברה, צריכה להחשב כאילו שהחברה הציגה בפני רואי החשבון את מלוא הפרטים הנדרשים. ראשית, הדוחות הללו נתבקשו על ידי רואי החשבון לצורך מטרה אחרת (הכנת דוחות המס, שהעבודה עליהם מתחילה רק בשלב מאוחר יותר, בסוף השנה או תחילת השנה העוקבת). שנית, מסירת הדוחות לא לוותה במילות הסבר או הבהרה מצד אנשים החברה, כי יש במעטפה נתונים, השונים באופן מהותי ממה שנמסר לרואי החשבון בעל פה. בעניין זה, אני שבה ומזכירה את שנאמר בעניין הבי לגבי ייעוץ מעו"ד, והדברים כמובן נכונים גם כאשר עסקינן באיש מקצוע אחר: "על מנת שיעוץ הניתן על-ידי עורך דין פרטי ישמש בסיס לפטור מאחריות פלילית עליו להתבסס על מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית. בהקשר זה, נקבע שיש להניח בפני המייעץ את כל המידע שעשוי להשפיע בצורה כלשהי על עמדתו המקצועית, ובמקרים מסוימים אף יש לשים דגש בדיווח על עובדה 'חשובה', מחשש שזו תיבלע בבליל של נתונים" (פסקה 550). לפיכך אין הנאשמים יכולים לבסס על דוח התנועות טענה כי הציגו לאנשי המקצוע את מלוא המידע הרלוונטי לצורך קבלת חוות דעתם המקצועית.
ידיעת עורכי הדין
138. חשוב להבהיר, כי "עורכי הדין", בהקשר זה, היו עורכי הדין ממשרד גולדפרב. משרד עורכי הדין שליווה את החברה באופן שוטף, מימיה כחברה פרטית, היה משרד סלומון-דובדבני. לפי עדותו של עו"ד דובדבני , בחברה טיפל בעיקר אבי סלומון, ובהעדרו - ליאור דובדבני. עורכי הדין הללו לא היו מומחים לנושא חברות ציבוריות או לתחום ניירות הערך, ולכן, עם כניסת החברה להליך ההנפקה, הנאשמים פנו למשרד גולדפרב, נפגשו עם שותף שהתמחה בנושא חברות ציבוריות - עו"ד עמיר צפריר, ומאותו רגע, כל הייעוץ המשפטי הקשור להתנהלות החברה בנושאים הקשורים לחובות החברה כחברה ציבורית היה בידי משרד גולדפרב. דברים אלה אושרו גם על ידי רמות בעדותו . דובדבני הוסיף בעדותו, שלאחר ההנפקה, עניני החברה היו בעיקר בורסאיים, ולכן טופלו במשרד גולדפרב . במשרד סלומון-דובדבני נשאר הטיפול ב"שרידי תביעות", כהגדרת דובדבני בעדותו, ובכך טיפל סלומון ולא הוא עצמו . עו"ד סלומון, שטיפל בחברה, היה באותה תקופה בארה"ב, מספטמבר 2005, ועל כן עו"ד דובדבני ביצע פעולות שדרשו נוכחות פיזית בארץ (כגון איתור מסמכים בתיקים, אימות חתימות וכדומה), וסלומון המשיך בקשר עם מנהלי החברה מחו"ל, באמצעות טלפון, מייל וכו'. ככל שהיו מסמכים שמשרד גולדפרב הפנה אליו, הוא נהג להעבירם לסלומון, שהכיר את החברה וטיפל בה, עד שבשלב מסוים עו"ד גביש ממשרד גולדפרב החל להתכתב ישירות מול סלומון . כאשר נשאל על מעורבות משרדו בהליך ההנפקה, בהכנת הדוחות הכספיים, השיב עו"ד דובדבני: "שום מעורבות. אין לנו את הידע. אנו משתדלים לאורך כל השנים של השותפות לא לטפל בנושאים שאין לנו ידע בהם, לא רק בנושאי ניירות ערך אלא גם למשל בנושאים פלילים, נזיקין, אנו לא מטפלים. ולכן המעורבות לא היתה קיימת, שוב, למעט פניות של משרד גולדפרב לגבי דברים שטיפלנו בהם בעבר לגבי החברה טי.אר.די." . דובדבני חזר והדגיש לאורך כל עדותו שבעניני דיווחים וכדומה לא היה למשרדו כל ידע ולכן לא ייעצו לחברה בנושאים אלה . גם הנאשם ציין בעדותו, שלא זכורה לו כל אינטראקציה עם עו"ד דובדבני, והוא לא דיבר איתו מעולם פרט לפגישה שהייתה בערב ההנפקה. אם היה מישהו שהם היו נפגשים איתו לפעמים במשרד, זה היה עם עו"ד סלומון, לא עם דובדבני .