גוטסדינר נשאלה, בחקירה הראשית, מה הייתה עושה אחרת בהתנהלות שלה מול החברה בעת העבודה על סקירת הדוח לרבעון השלישי, לו הייתה יודעת את מצבו האמיתי של התיק כפי שידוע לה בדיעבד. היא השיבה: "אם הייתי יודעת במהלך אישור הדוחות הכספיים שנגרמו לחברה הפסדים מהותיים נוספים, הייתי עומדת על כך שינתן לזה גילוי... אם הייתי יודעת על ההפסדים הנוספים שנגרמו לאחר תאריך המאזן, הייתי עומדת על זה שינתן לזה גילוי בביאורים, כאירוע שלאחר תאריך המאזן" . גם בר תקווה העיד שבדיעבד, לאור האינפורמציה שיש לו בעת עדותו בבית המשפט והידע המקצועי שלו במועד מתן העדות, הוא סבור שבדוח ל-30.9.06 לא היה תיאור מספיק לחשיפות שהחברה הייתה חשופה להן באותו מועד, גם ללא קשר להמשך ההפסדים ולמה שקרה אחרי 30.9.06 . גוטסדינר ציינה שלמדה לראשונה על כך שהיה הפסד לאחר תאריך המאזן ומה גובהו מהדוח המיידי שפרסמה החברה ב-12.12.06 (ת/38) . היא הוסיפה ששאלה את רמות ואת ברזל מה בדיוק קרה וכן מדוע לא מסרו לרואי החשבון את המידע. לדבריה, רמות השיב לה שהוא בודק את זה וגם הוא נמצא במצבה, כי לא על הכול הוא ידע . כך גם בחקירה הנגדית ציינה שרמות אמר לה שמיקי ניהל את תיק ההשקעות, ואילו הוא ודוידוביץ לא כל כך ידעו מה נעשה שם . בשיחה שהקליטה גוטסדינר בינה לבין רמות הוא אישר באזניה, לבקשתה, שהיא לא ידעה על החשיפה שהייתה לאחר תאריך המאזן . היא הוסיפה באותה שיחה, באזני הנאשם, "אני התעלפתי מה-6,000,000, אני לא העליתי בחלומות הכי שחורים שלי שיש יותר מזה", והנאשם אינו סותר אותה או מציין אחרת .
136. הפועל היוצא מעדותם של רואי החשבון הוא שבמועד העבודה על הדוח לרבעון השני לא ידעו על מידת החשיפה של תיק ההשקעות של החברה, והם חשבו שרובו מורכב מהשקעות סולידיות ולגבי המיעוט שמושקע באופציות - הפוזיציות נסגרו בסוף יוני. הם לא ידעו שהחשיפה נמשכה לאחר תאריך המאזן ושנפתחו פוזיציות חדשות. הם לא ידעו שנוצר הפסד בהשקעות לאחר תאריך המאזן. בהתייחס לרבעון השלישי עולה מעדויות רואי החשבון שבשום שלב עד פרסום הדוח המיידי ב-12.12.06, לאחר פרסום הדוח לרבעון השלישי של 2006, לא ידעו שקיימים הפסדים מעבר לאלה שקיבלו גילוי בדוח ליום 30.9.06, ולגבי ההפסדים שבאו לידי ביטוי בדוח - נמסר להם שהפוזיציות נסגרו כמה ימים לאחר תאריך המאזן, כי ה-30.9.06 היה שבת.
137. סיכומה של נקודה זו: רואי החשבון העידו שאנשי החברה לא סיפרו להם על הרכבו של תיק ההשקעות בתקופות שלפני ואחרי מועד הדוחות, ולא עידכנו אותם על מצב תיק ההשקעות במועדים שבין תאריך כל דוח (שאליו התייחס אישור היתרות שקיבלו), לבין תאריך החתימה על כל דוח ומועד פירסומו. בהמשך אבחן את גרסאות הנאשמים לגבי עובדות אלה, אך ככל שאגיע למסקנה שעדויות רואי החשבון משקפות את המציאות כראוי, הפועל היוצא יהיה שהנאשמים אינם יכולים להיבּנות מכך שרואי החשבון לא אמרו להם שהדיווח חסר. זאת, מאחר שכפי שכבר ציינתי, יש לבחון את הערכות אנשי המקצוע, שלפיהן הם לא ראו דבר מה חריג שחייב דיווח נוסף או התייחסות מיוחדת, על יסוד מה שהם ידעו בפועל, ולא על יסוד מה שאולי היו צריכים או יכולים לדעת, מכוח תפקידיהם או מקצועיותם. כך, מאחר שבשלב סקירת הדוחות הרבעוניים, גם בדוח 30.6.06 וגם בדוח 30.9.06, חיו רואי החשבון בעיקר מפי אנשי החברה (רמות וברזל), ולא מבדיקות עצמאיות (כפי שהם נדרשים לעשות בביקורת הדוחות השנתיים).