העבודה על הדוח הרבעוני ל-30.6.06 ועד פרסומו ב-31.8.06
142. אין טענה מצד הנאשמים שהם סיפרו לעורכי הדין בשלב שבין ההנפקה ועד פרסום הדוחות לרבעון השני, כלומר עד 31.8.06, שהחברה השקיעה את כספי ההנפקה בנגזרים, או שהכסף נמצא בהשקעות ספקולטיביות. טענת ההגנה, מעבר לטענות שהנאשמים לא ידעו שהמידע מהותי ודורש גילוי, היא שרואי החשבון קיבלו את המידע ולא היה לנאשמים בסיס לסבור שרואי החשבון לא חלקו את המידע עם עורכי הדין . לכן אין מקום להעמיק בבירור ידיעת עורכי הדין בתקופת זמן זו, שכן הם לא ידעו את המידע.
במהלך העבודה על הדוח לרבעון השלישי ועד פרסום הדוח המיידי ב-12.12.06
143. המועד הראשון הרלוונטי לבדיקת ידיעת עורכי הדין על אודות מצב השקעות החברה והאופן שפעלו בעקבות ידיעה זו, הוא ה-13.11.06, או יום לפני כן. עו"ד צפריר כינס ישיבה שזומנה ליום 13.11.06, בעקבות מידע שהובא לידיעתו, על כך שהחברה הפסידה סכום כסף משמעותי. קינן העידה על תרשומת מיום 13.11.06 שערכה לאחר אותה פגישה (ת/47, הזהה ל-ת/50). בתרשומת נרשם שברזל נכח בפגישה ושהנאשם לא הגיע לפגישה, ומכאן הסיקה קינן שהוא הוזמן . בישיבה ברזל דיווח לעוה"ד על ההפסד בסך 5.5 מיליון ₪ שנוצר כתוצאה מהשקעות באופציות וציין שהדבר בוצע ללא אישור הדירקטוריון. על פי התרשומת, עוה"ד הביעו תרעומת על עצם ההשקעה. כך נכתב:
"1. זה שערוריה וחריג והחלטה קיצונית ורחוקה משמרנות להשקיע את כספי הציבור בהשקעות כאלה.
2. זה קיצוני ולא בהתאם להתנהלות תקינה של חברה ציבורית לבצע החלטות כאלה שלא באמצעות החלטות דירקטוריון.
3. לדעתנו, היה מקום להוציא דיווח של 'אזהרת הפסד' כבר עם היוודע הנזק.
4. יש מקום היום להוציא אזהרת הפסד ולכנס את הדירקטוריון ולעדכן אותו מה קרה.
5. זה עבירה שטרם מונה מבקר פנים ויש למנותו מיד.
6. לדעתנו, זה בסיס לתביעה ואנו רוצים שיקבל ייעוץ מליטיגטור/מומחה בתחום" .
קינן העידה על תוכן התרשומת גם בבית המשפט, וכהגדרתה: "עמיר שטף אותו, את מיקי" . בחקירה הנגדית נשאלה אם ברזל השיב להם משהו, במענה ל"שטיפה", והיא אמרה שאינה זוכרת משהו משמעותי, שאם לא כן - הייתה מוסיפה את המענה לתרשומת. היא אף ציינה באזני הסנגור: "לעניין ההזוי אני מסכימה איתך. המקרה הזוי" .
צפריר העיד שנודע לו מגוטסדינר, שאותה הוא פגש בהקשר אחר, על ההפסד שנגרם לחברה, "הפסד חריג שמקורו בתמורת הנפקת ניירות ערך של טי.אר.די ובעקבות זה ביקשתי לקיים את הפגישה הזאת. לפגישה הזמנתי את ישראל רמות, ואני לא זוכר, אני מניח שגם את מיקי ברזל, לא משוכנע אם הזמנתי אותו או לא, אבל הוא היחידי שהופיע לפגישה... מכיוון שהנושא היה חריג שהערכתי שיכולות להיות לו השלכות מסוימות ביקשתי ממירב קינן גם להצטרף לפגישה וגם להכין פרוטוקול של הדברים שנאמרו בפגישה". עוד ציין שכאשר חופית גוטסדינר סיפרה לו את הדברים, "לא הפגנתי את הלך הרוח שלי, שהיה נסער, חשבתי שזה מעשה חריג ותוצאה חריגה, לא שיתפתי בזה את חופית אבל מיד ביקשתי, שזה כשלעצמו מאוד חריג, לכנס את הישיבה, והיא כונסה במועד יחסית סמוך לקיום הפגישה עם חופית" . צפריר העיד שהישיבה התמקדה בשני נושאים: "בנושא הדיווח ונושא סמכות קבלת ההחלטות. אמרנו שהחלטה על השקעה מהסוג הזה היתה חייבת בהחלטת דירקטוריון ואמרנו גם שהפסד מהסוג הזה מחייב דיווח" . עוד הוסיף בדבר הלך הרוח בישיבה: "הלך הרוח היה, אם אפשר להגדירו כך- נסער. אני חשבתי שזה בהחלט ענין חמור. והגבתי בהתאם. אני חשבתי כך עוד, או צפיתי שאלה יהיו התשובות ולכן כינסתי את הישיבה בכזו בהילות וביקשתי לקיים פרוטוקול של הישיבה הזאת. המטרה שלי לא היתה להוכיח אותם על מה שעשו או לא עשו בעבר אלא בעיקר לתת להם את המלצותינו בקשר למה צריך להיעשות. למה שצריך להיעשות... זה בהחלט חריג שנגרם הפסד כל כך גדול יחסית לתמורת ההנפקה, זה משהו שאני לא נתקלתי בו. וחריג לא פחות זה שהפסד בסדר גודל כזה לחברה יחסית קטנה לא דווח... אמרתי שאי דיווח יכול להוות עבירה פלילית ולכן גם המלצתי למיקי ודרכו למר רמות להיוועץ בעו"ד שמטפל בעניינים פליליים. בנוסף חשבתי שיכולה להיות לזה גם השלכה אזרחית, תביעה כספית, לכן המלצתי להם להיפגש עם עו"ד ראובן רייף, שהיה אז ראש מחלקת ליטיגציה במשרדנו... אני חושב שהמלצתי באופן חד משמעתי לדווח. וסברתי כמו שאמרתי שאי דיווח כזה יכול להוות עבירה פלילית. אני חושב שהייתי מאוד נחרץ" . הוא חזר גם בחקירה הנגדית על כך שבשום אופן עורכי הדין לא היו הססנים בהמלצות שלהם, אלא היו מאוד החלטיים. הוא לא הסכים כלל לטענת ההגנה שנאמר בישיבה ש"יש שיקולים לכאן ולכאן" בשאלת הדיווח, ועצם כינוס הישיבה בדחיפות מלמד על הנחרצות, שאם לא כן היו מסתפקים בשיחת טלפון . צפריר ציין עוד שהופתע מכך שרמות לא הגיע לישיבה הזו . עם זאת לא זכר במועד עדותו להגיד את מי זימן לישיבה ובמועד מסירת הודעתו ברשות לא זכר שרמות לא הגיע . עוד הסכים שהחליט לקיים את הישיבה אף שרמות לא הגיע, שכן סמך על כך שברזל הוא הנציג המתאים מבחינת החברה בישיבה כזו , והדעת נותנת שגם מתוך ציפיה שיעביר את הדברים למקבלי ההחלטות בחברה . צפריר העיד שהבנתו הייתה שברזל הוא הרוח החיה מאחורי הפוזיציה בהשקעות, הוא זה שהתווה את הדרך אבל הוא לא הבין שהוא גם זה שמקבל בסוף את ההחלטות ואין איש מעליו בהקשר זה. הוא לא ראה כל סימן ליריבות בין ישראל רמות למיקי ברזל. בזמן הישיבה ב-13.11.06 חשב יותר על תביעה אפשרית של הציבור כלפי החברה ולא חשב על תביעה של החברה כלפי ברזל. "באותה עת ראיתי יותר זהות בין מיקי לישראל" .