לכל אלה יש להוסיף את ת/107, הצהרת המנהלים שנחתמה על ידי רמות ביום 30.11.06, המתייחסת לדוח הרבעוני ליום 30.9.06, שלפיה "מאז תאריך דוחות הביניים לא התגלה דבר שגרם או עלול לגרום שינוי ניכר במצב עסקי החברה או בתוצאות פעולותיה, כפי שהם משתקפים בדוחות הנ"ל. וכן לא התרחש דבר המצריך תיאום נתוני הדוחות הנ"ל או מתן גילוי בהם" . הצהרה זו אינה נכונה, והנאשמים ידעו זאת.
הנאשם נשאל בחקירתו ברשות ניירות ערך האם דיווח לגוטסדינר על מצב ההשקעה בתאריכים שהם מעבר למה שראתה בדוח היתרות ומה שמעבר ל-30.9.06, והוא השיב בשלילה. לדבריו, "לא סברתי שצריך לדווח לה מעבר שמה שדיווחנו לה. ש: מתי סיפרתם לה על ההפסדים הנוספים? ת: נראה לי ב-12.12.06" . בעדותו הראשית, כאשר נשאל מדוע לא העיר לגוטסדינר שההפסד שמופיע בדוח הרבעוני אינו סופי וההפסד הוא מעבר לאותם 6 מיליון שכתובים, השיב שהבין שהדוח מתייחס רק למה שקרה ברבעון עצמו .
165. לאורך כל עדותו, כפי שצוין גם לעיל, טען הנאשם שכל עוד ההפסד לא סופי, ויש סיכוי שישתנה, לדעתו לא צריך היה לדווח עליו , והוא הגדיל לעשות, ובמענה לשאלת התובע מהו "אֵרוע מהותי" בהקשר של מתן דיווח מיידי השיב: "אֵרוע מהותי זה אֵרוע שהוא לא יכול להשתנות. דבר שהוא תלוי ועומד ועוד לא לגמרי ברור מה הוא עד הסוף, הוא לא זקוק לדיווח מיידי" . לשאלת התובע ענה שלא הכיר את נוסחה של תקנה 36(א) לתקנות הדיווח ולא היה מודע לכך שאין כל דרישה ל"סופיות" .
166. כזכור, אחת ההמלצות של עורכי הדין לחברה בישיבה מיום 13.11.06 (ת/50) הייתה שיש לכנס את הדירקטוריון ולעדכן מה קורה, והם חזרו על ההמלצה בישיבה מיום 14.11.06 (ת/52, הזהה ל-ת/49), שם אפילו צוין שיש לדווח לכל הדירקטורים על המצב, אפילו באופן טלפוני. חרף דברים אלה, הדבר לא נעשה, ורק בישיבת הדירקטוריון שכונסה ב-30.11.06, בין היתר לצורך אישור הדוח הרבעוני, דווח לדירקטוריון על הפסד של 6 מיליון ₪ בתיק ניירות הערך . על כך שלא עידכנו את הדירקטוריון מיידית, כפי שהומלץ לחברה לעשות, ועל כך שלא דיווחו לדירקטוריון שההפסד גדל ועומד, נכון ל-30.11.06 על כמעט 20 מיליון ₪ , מחצית מכספי ההנפקה, העיד רמות, שלהבנתו, כאשר אֵרוע אינו סופי, לא היה צריך לעדכן את הדירקטוריון, ובלשונו: "יכול להיות שבתוך יום זה ישתנה, והוא כבר לא יהיה במינוס הסכום הזה. אז בשביל מה להטריד את הדירקטוריון? עכשיו, במידה וזה כן יהיה הפסד סופי, כן? אז אנחנו, אין ספק שאנחנו נדאג ליידע אותם" . חשוב לציין שגוטסדינר הציגה את הדוחות הכספיים של החברה באותה ישיבה, לרבות ההפסד של 6 מיליון ₪. כזכור, היא לא ידעה על ההפסדים שארעו לאחר תאריך המאזן, והנאשמים, שנכחו בישיבה ושמעו את הדיווח, לא מצאו לנכון לתקן אותה ולעדכן את הדירקטורים על ההבדל המהותי בין המדווח נכון לסוף הרבעון, לבין המצב הנוכחי. רמות הסביר עוד שההפסדים הנוספים לא דווחו לדירקטוריון משום שלגישתו, כל עוד ההפסד לא סופי, הוא מוגדר כהשקעה, ו"השקעות לא מדווחים לדירקטוריון" . כאשר נשאל בחקירתו הנגדית מה הופך הפסד ל"סופי", השיב שזה קורה כשאומרים לו שזה סופי . תשובה אחרת של רמות לעניין זה הייתה שהפסד הוא סופי כנראה משום שהוא מומש, ולכן הוא הופיע בדוח . יצוין שגם אמירה זו אינה עולה בקנה אחד עם המציאות, שכן ההפסד שדווח בדוח הרבעוני ל-30.9.06 לא היה הפסד שמומש, אלא היה ההפסד שהופיע נכון לאותו יום בדוח היתרות. כאשר עומת רמות עם עובדה זו, אישר שברזל מעולם לא אמר לו שהפסד מסוים מומש והוא סופי, אך טען שהבין שמדובר בהפסד סופי, משום שהבין שהפסד זה צריך להופיע בדוח . מדובר בהסבר סיבובי, חסר משמעות וחסר הגיון: לפי גרסה זו של רמות, רק הפסד סופי צריך להיות מדווח, ורמות הבין שההפסד הוא סופי, משום שהוא דווח. מעבר לכך, אין לטענה זו גם כל אחיזה משפטית בדין. יותר מכך: רמות בעדותו שלו הבהיר, שכאשר ההפסד עמד על 6.8 מיליון ₪, למרות שלתפיסתו זה לא היה הפסד סופי, הם החליטו לערוך בירור עם שומרי הסף מה עושים. וכדבריו: "מתי ניסינו לנסות לעשות לעניין הזה את הבירור הסופי? לא הסופי, הבירור, בנקודת זמן, זה היה בנובמבר, ובאמת, כתוצאה מ, אני לא יודע בדיוק אם זה בגלל שחופית דיברה עם מיקי או מיקי לבדו, כן? אמר, צריך פה לקבל ייעוץ מה עושים עכשיו, אז הנה, אתה רואה? זה הסכום שכבר, היינו, היינו צריכים להביא אותו לידיעת שומרי הסף שלנו. יגידו לנו מה עושים" .