טענת אכיפה בררנית מול ברזל ומול שומרי הסף
185. כפי שפירטתי לעיל, בפסקאות 87, 94 ו-97, ההגנה טענה שהחלטת המאשימה למחוק מכתב האישום המתוקן של ברזל את כל האישומים הנוגעים לדוחות הכספיים ולדוחות הדירקטוריון, ולהותיר רק אישום אחד הנוגע לאי דיווח ההפסדים שלאחר תאריך המאזן בדוח הכספי לחודש ספטמבר (הרבעון השלישי), מלמדת שלשיטתה לא היו די ראיות להוכחת האישומים הללו, ואם כך כלפי ברזל - קל וחומר כלפי הנאשמים. עוד טוענים הנאשמים, שהחלטת המאשימה לא לראות בברזל נושא משרה בחברה אינה סבירה. מדובר, לטענת ההגנה, באכיפה בררנית וההחלטה, בחוסר סבירותה, שומטת את הקרקע תחת חזקת התקינות של הרשות. לטענת הנאשמים, ברזל היה מעורב בכל דבר בחברה, כפי שעלה מהראיות, ואף אם לא נשא בתפקיד רשמי כלשהו, הוא היה למעשה נושא משרה בחברה, ולא רק מבצע בצוותא, כפי שהמאשימה כתבה בכתב האישום המתוקן. הוא היה זה שיצר את מצגי השווא כלפי רואי החשבון ברבעון השני בנוגע למצב תיק ההשקעות. לטענת הנאשמים, הלכת הצפיות חלה על ברזל ביתר שאת, לנוכח ניסיונו המקצועי - מנהל תיקים משנת 1991, פעיל מנוסה בהנפקות והשכלתו החשבונאית, שכוללת תואר במנהל עסקים והיותו בוגר קורס בראיית חשבון. משכך, ברזל הוא הגורם המקצועי שאמור לדעת באופן הטוב ביותר מה המשמעות של ה"חשיפות" לציבור ועד כמה חשוב לשקף חשיפות והפסדים באופן מלא. הוא אף מבין את המשמעות של השקעות ספקולטיביות לציבור המשקיעים. לעומתו, נאשם 3 היה חסר הבנה בתחום והסתמך על עמדתו של ברזל, שהיוו עבורו הגורם המקצועי שהיה אמון, בין היתר, הן על הטיפול בהפיכת החברה לציבורית, הן על ניהול ההשקעות בבורסה.
גם ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד שומרי הסף - עורכי הדין ורואי החשבון - מהווה אכיפה בררנית ונגועה בחוסר סבירות, כפי שפורט לעיל, בפסקה 97, ואין צורך לחזור על הדברים.
186. המאשימה, מצידה, טענה שההחלטה להגיע להסדר הטיעון עם ברזל נבעה משיקולי טיב הראיות וסיכויי ההרשעה, כמו גם בשל קיומה של הבחנה רלוונטית בין הנאשמים לבין ברזל, שכן לא הוכח מעבר לספק סביר כי ברזל הוא "נושא משרה" בפועל, ולכן לא חלות עליו חובות הדיווח שחלו על הנאשמים. עם זאת, המאשימה סברה שיש בידה די ראיות כדי להוכיח מעל לכל ספק סביר שבחלק מן האישומים ברזל ביצע בצוותא עם הנאשמים את עבירות הדיווח, ובהן הוא אכן הודה והורשע, על אף שלא היה נושא משרה או שומר סף, ועל אף שהמידע שגילויו נדרש היה בידי הנאשמים.