הסעדים המבוקשים:
59. בכתב התביעה עתרה התובעת לסעדים הבאים:
"מהות התביעה: צו מניעה קבוע, צו עשה, חשבונות.
סכום התביעה: 300,000 ₪ עד למתן חשבונות (לצרכי אגרה בלבד)".
60. במהלך הדיון התברר, כי התובעת השכילה לסגור את הפירצה של שיווק מוצרים מזויפים ע"י הנתבע. התובעת הכניסה לתמונה את יחידת הקניין הרוחני של משטרת ישראל, אשר פשטה על ביתו ומכוניתו של הנתבע ברח' העצמאות 13, קרית-אתא וכן על המחסן שהחזיק הנתבע במושב רכסים.
המוצרים המזויפים שהיו ברשותו של הנתבע, כ- 500 מסכות שיער של KE'RASTASE Masquintense נתפסו. הנתבע הועמד לדין והורשע בפלילים עקב כך. הנתבע אינו מפיץ עוד את המוצרים של KE'RASTASE Masquintense. לתובעת הוברר היטב, גם מעדותו של הנתבע לפני וגם במסגרת ההליך הפלילי, שהיקף המכירות שביצע הנתבע במוצר KE'RASTASE Masquintense היה דל ביותר. בסה"כ 12 ארגזים.
לפיכך, הדרישה לסעד של מתן חשבונות מתייתרת בענייננו.
61. נותר לבחון את הפיצוי אותו דורשת התובעת.
הנתבע העיד, כי הפיק רווח חד פעמי דל ביותר מכל המהלך והרוויח בסה"כ 2,880 ₪.
הנתבע אף הציע לחילופין, בסעיף 37 לתצהירו, כי לתובעת יוענק פיצוי בהיקף הרווח אותו הפיק מהמכירה של 12 הארגזים, דהיינו סך של 2,880 ₪ הנ"ל.
אילו היה מתברר, כי הנתבע הפיק רווח משמעותי מכל הפרשה, היה מקום לשקול חיוב גם לפי הרווח, על בסיס הדרישה שהעלתה התובעת למתן חשבונות.
משהתברר כי לא הופק רווח משמעותי וכי רכיב מתן חשבונות בתביעה אינו נחוץ עוד, ייבחן עתה הסעד הכספי הנדרש מהתובע באספקלריית הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק עוולות מסחריות.
62. התובעת מבקשת להשית על הנתבע, משיקולי הרתעה, פסיקת פיצוי סטטוטורי ברף העליון. משיקולי אגרה היא מסתפקת בסך של 300,000 ₪.
התובעת טוענת כי נגרם לה נזק משמעותי ודורשת פיצוי בהתאם.
התובעת צרפה אסמכתאות לתקדימים בהם חויבו נתבעים בפיצוים סטטוטוריים משמעותיים.
63. התובעת דורשת פיצוי סטטוטורי לפי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999. וזו לשון הסעיף:
"פיצוי בלא הוכחת נזק
13. (א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
(ב) לענין סעיף זה יראו עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כעוולה אחת.
(ג) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את הסכום שבסעיף קטן (א)".